ד – דינים הקשורים לנר שבת

פורסם בקטגוריה פרק טז - מבעיר ומכבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-16-04/

ד,א – דין הפותח חלון וכיבתה הרוח את הנר

אם נשבה בחוץ רוח חזקה ומיד כשפתח את החלון באה הרוח וכיבתה את הנר עבר על כיבוי, והרי זה כמסיר סכר ובאו המים והרגו או שחטו, שזה נחשב כמעשה שלו (סנהדרין עז, ב; חולין טז, א). ואם אח"כ כיבתה הרוח את הנר הרי זה גרמא, שזה כוח שני.

ד,ב – מותר לתת מים מתחת שמן בנר

כתב בשו"ע רסה, ד, שמותר לתת מים מתחת שמן בנר כאשר כוונתו להגביה את הנר. והוסיף הרמ"א שיש אומרים שמותר גם כאשר כוונתו לכבות אותו כשיגמר השמן כדי שלא יפחם או יזיק לכלי. ועיין בבאו"ה שהזכיר את המ"א שחלק על הרמ"א ואת הגר"א שחיזק את דברי הגר"א. אמנם נשאר קצת בצ"ע. ועיין בארח"ש כט, כה.

ד,ג – הערה 1 – הפחתת הנפט או השמן שזורמים לנר

אם הפחית את כמות הנפט או השמן, גם כאשר האש תיחלש מיד, אם סיבת ההפחתה היתה כדי שהאש תכבה מהר יותר ויוכל להירדם בחושך או מפני שהוא חס על הנפט או השמן, כיוון שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה, לר' שמעון ורוה"פ היא אסורה מדברי חכמים בלבד. ורק אם מגמתו היתה לעשות גחלים יש בכך איסור תורה. ואם המגמה לעשות גחלים והחלשת האש תתרחש לאחר זמן, לרא"ש האיסור מהתורה ולתוס' מדרבנן.

פורסם בקטגוריה פרק טז - מבעיר ומכבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן