ד,א – הרמת המאכלים מן הארץ
ההלכה להרים את המאכלים מן הארץ, היא כדי שלא ידרכו עליהם, ולכן כתב בהגהות בית ברוך על ח"א כלל מה, הערה לא, שאם המאכלים מונחים במקום שאין הולכים, אין צורך להרימם. והובא בעץ השדה טז, כא.
ושם הביא בהערה כא, בשם הרב אלישיב, שאוכל שכבר אינו ראוי למאכל אדם, כגון פרוסה זרוקה על הארץ, אין צריך להרים. ע"כ. אך יש לעיין, כי אולי משום כבוד הלחם, יש להרימו, שאם לא כן מתבזה מאוד. וכפי שלמדנו לגבי פחות מכזית.
ד,ב – פירורים שביחד הם בשיעור כזית
פירורים פחות מכזית – אין איסור לאבדם. ויש מחמירים, שגם אם הפירורים קטנים משיעור כזית, אם ביחד הם מצטרפים לכמות של כזית, אזי אסור לאבדם, ויש להניחם בפח בצורה מכובדת, היינו עטופים או מכוסים (מ"ב קפ, י, בשם ברכ"י).
