ב – החובה והרשות בברכת שהחיינו
ב,א – תוקף ברכת שהחיינו במשנה ברכות נד, א: "בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ובגמרא עירובין (מ,
[catlist categorypage="yes" order=ASC]
ב,א – תוקף ברכת שהחיינו במשנה ברכות נד, א: "בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ובגמרא עירובין (מ,
ג,א – ביאור החילוק בין ברכת 'שהחיינו' ל'הטוב והמטיב' עיין לעיל טו, ט, בהרחבות לגבי הברכה על ירידת גשמים שהשקו שדות רבים, שלדעת הרי"ף, הרמב"ם
ד,א – ברכה על דברים שאינם יקרים כל כך ברכות נד, א: "בנה בית חדש וקנה כלים חדשים, אומר: ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה". ובגמרא
ה,א – שהמוכר אינו מברך על מכירות שוטפות כעין מקור לכך בתשובות הרשב"א (א, שלח): "שאלה: מדוע אין כהן מברך על ההנאה שהגיעה לידו בפדיון
ו,א – זמן הברכה במשנה ברכות נד, א: "בנה בית חדש וקנה כלים חדשים מברך שהחיינו". ועל פי זה כתבו כל הראשונים ורוב האחרונים, שמברכים
ז,א – בית חדש יש שנהגו בעת שנכנסים לבית חדש לקנות בגד או פרי חדש ולברך עליו 'שהחיינו' ולכוון גם על הבית (בן-איש-חי ש"א ראה
ח,א – שמועות טובות המפוטר מעבודתו, למרות שאולי בזכות זה יקבל עבודה טובה יותר ואף יקבל בינתיים פיצויים, אם עתה הוא עצוב מאוד, כי הוא
ט,א – ספרי קודש כתב מ"א רכג, ה: "ונראה לי דווקא כלי תשמיש אבל על ספרים חדשים אינו מברך דמצוות לאו ליהנות ניתנו, ואין מברכים
י,א – האם נוהגים לברך על ראיית חבר כתב חסד לאלפים רכה, טו: "הרואה חברו וכו', כגון מי שהיה בדרך ובא לביתו. אבל על אחר יותר
יא,א – ידע משלומו ע"י אמצעי תקשורת כתב במ"ב רכה, ב, לגבי ברכת שהחיינו: "ואם קיבל ממנו כתב או שאנשים הודיעו משלומו יש דעות באחרונים,
יב,א – מחיה המתים כפי שלמדנו, לדעת רוב הפוסקים אף אם דיבר עם חבירו או התכתב עמו, כשרואהו ושמח יברך 'שהחיינו', שאין ידיעת שלומו מפיגה את
יג,א – האם נוהגים לברך על לידת בן הרשב"א (שו"ת א, רמה) נשאל האם מברכים על מי שנולד לו בן, וכתב: "מסתברא דכל שנולד לו
יד,א – אימתי מברכים על פרי חדש? אימתי מברכים על הפרי החדש? לרוב הראשונים בעת ראיית הפירות (רש"י, רבנו יהונתן, רמב"ם ברכות י, ב, רבנו
טו,א – פירות שמתחדשים פעמיים בשנה כתב הרמ"א רכה, ו, שמברכים על פירות שמתחדשים פעמיים בשנה בכל עונה 'שהחיינו'. וכ"כ רוב האחרונים (מ"א, פמ"ג, מאמ"ר,
טז,א – שני זנים ממין אחד בספר חסידים (תתמ"ח) כתב ששני זנים של גודגדניות, אדומות ושחורות, למרות שטעמם ושמם שווים, כיוון שהם שונים במראיהם, נחשבים
יז,א – פירות מעצים מורכבים בהלכות קטנות (א, ס) כתב שאפשר שאין לברך 'שהחיינו' על פרי שמורכב משני מיני פירות, "שכל דבר שעשו בני אדם נגד