טז – שני זנים ממין אחד

פורסם בקטגוריה פרק יז - ברכות ההודאה והשמחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/10-17-16/

טז,א – שני זנים ממין אחד

בספר חסידים (תתמ"ח) כתב ששני זנים של גודגדניות, אדומות ושחורות, למרות שטעמם ושמם שווים, כיוון שהם שונים במראיהם, נחשבים כשני מינים, שמברכים על כל אחד מהם 'שהחיינו'. ולמד דין זה מהמשנה בתרומות (ד, ט), שאם נתערבו תאנים לבנות ושחורות ונפלה תאנה שחורה של איסור לתוכם, רק השחורות נאסרות ולא הלבנות, והלבנות אינן מצטרפות עם השחורות לבטל את האיסור. הרי שהמראה גורם לחלוקתם לשני מינים. וכ"כ תה"ד (לג), מהרי"ל, לבוש, שו"ע רכה, ד, ורמ"א. וכן הסכימו הרבה אחרונים לברך על כל זן וזן (א"ר, עולת תמיד, מטה משה, מ"א, שבו"י ועוד).

ולמרות שלא מצינו ראשונים שחלקו על דין זה במפורש, הרבה אחרונים הקשו על הלימוד ממסכת תרומות, שכיון שידוע שנפלה דווקא תאנה שחורה של איסור, אין הלבנות בכלל הספק, וכמו שאם היו תאנים בצורת עיגול ותאנים בצורת מלבן, אע"פ שהם מין אחד, אינן מצטרפות לבטל זה את זה. ועוד מפורש במשנה אחרת בתרומות שכל מיני התאנים נחשבים מין אחד (תרומות ב, ד: "אין תורמין ממין אחד על שאינו מינו… כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה אחד"). וכ"כ להקשות חכם צבי (מובא במו"ק), גר"א, הלק"ט א, רלא, פנים מאירות א, ו. והוסיפו אחרונים רבים שהמנהג למעשה לפטור את כל הזנים של מין אחד בברכה אחת ושלא כשו"ע. וכ"כ שכנה"ג, ברכ"י, מאמ"ר, חסד לאלפים, בא"ח ראה יג, ערוה"ש ט, ועוד.

ובעל המ"ב בשעה"צ יח, כתב, שאפשר לנהוג ככל אחת מהשיטות. אבל אם הם שווים בטעמם ורק שונים במראם או בשמם – אין לברך 'שהחיינו' על כל זן, הואיל ועל זה פקפקו יותר אחרונים (שעה"צ יז). ונמשכו אחריו כמה מספרי ימינו (פס"ת רכה, טו; שערי הברכה כ, יג). לעומת זאת, יש מפוסקי זמננו שחששו לגמרי לדברי החולקים, והואיל וספק ברכות להקל, פסקו שאין לברך 'שהחיינו' על שני זנים (כה"ח, ברכת ה' ח"ד ב, מג, חזו"ע עמ' תמו).

ונראה למעשה, שאם שני הזנים שונים לגמרי במראם וטעמם, כדוגמת שזיפים מן הזן הרגיל, שהוא גדול ומעוגל, ומזן קליפורניה, שהם מאורכים וקטנים מהם, ואף צבעם וטעמם שונה. אם יש לזה שאוכל מן הזן השני שמחה, למרות שכבר בירך על הזן הראשון רשאי לברך 'שהחיינו' גם על הזן השני. וזאת משום, שבמקרה שהשוני משמעותי, ברור שגם אינם גדלים באותו זמן ממש, וכתבו כמה מהפוסקים הסוברים שאין לברך על כל זן, שאם זמן גידולם שונה, מברכים על כל זן (ברכ"י, בא"ח ראה, יג, חזו"ע עמ' תמז).

טז,ב – הערה 13 – ברכה אחת על כמה פירות

כתבתי שברכת 'שהחיינו' אחת פוטרת כמה פירות. והסכימו רוב האחרונים שכדי שכל המינים ייפטרו בברכה אחת, צריכים להיות כולם לפניו בעת הברכה, וזאת משום שעיקר תקנת הברכה היתה על השמחה שבראיית הפירות החדשים וכשאינם לפניו עדיין לא שמח בהם מספיק כדי לברך עליהם 'שהחיינו' (א"א מבוטשאטש, יבי"א ד, יט, ברכ"ה ח"ד, ב, 199). ואפילו אם יכוון להוציא את הפרי שאינו לפניו בברכת 'שהחיינו', לא יצא, מכיוון שלא ראהו בעת הברכה, ועליו לברך מחדש כשיאכל מהפרי השני (שעה"ב כ, ו).

ואם בא לברך 'שהחיינו' על פרי חדש ופרי אחר נמצא לפניו בעת ברכתו אבל הוא לא מעוניין לאוכלו כעת, מכיוון שהיה לפניו בזמן הברכה נפטר בברכה שבירך, וכשיבוא לאוכלו בזמן אחר לא יברך עליו 'שהחיינו' בנפרד (אג"מ או"ח, א, פז, כה"ח רכה, יח). ויש חולקים (ברכ"ה ח"ד, ב, 195). וכדי לצאת מן הספק, ראוי שיהיה לפניו בעת הברכה רק פרי שהוא רוצה לאוכלו עכשיו.

פורסם בקטגוריה פרק יז - ברכות ההודאה והשמחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן