הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ה – זכייה בכסף ומענקים

ה,א – שהמוכר אינו מברך על מכירות שוטפות

כעין מקור לכך בתשובות הרשב"א (א, שלח): "שאלה: מדוע אין כהן מברך על ההנאה שהגיעה לידו בפדיון הבן? תשובה: משום שהרי זה כשאר מתנות כהונה דאע"ג דמטו בהו הנאה לכהן לא מברך שהחיינו (יתכן שכוונתו כיון שהם 'הכנסה שוטפת'). ועוד נראה דבעניין אחד התלוי בשניים, כגון זה שהאב פודה והכהן מקבל פדיונו, אין מברך אלא האחד, והרי זה כגון קונה כלים חדשים שלוקח מברך ולא המוכר" (ובפדיון הבן הרי האב מברך על מצוותו, וברכתו חלה גם על הכהן).

ה,ב – האם המוכר יברך על מכירה שיש בה רווח עצום

אדם שעוסק במכירת בתים ובגדים, הואיל וזו עבודתו, המוכר אינו מברך על מכירותיו 'שהחיינו'. והקונה ששמח בקנייתו מברך 'שהחיינו'. וכפי שלמדנו ברשב"א יש לכך עוד ביאור, שהואיל והקונה מברך, המוכר, אף שגם הוא שמח שהצליח למכור, אינו מברך, שברכת הקונה עולה גם עליו. ומ"מ אין המוכר צריך לשמוע את ברכת הקונה, שהרי לפי מנהגנו הקונה מברך בעת הלבישה ולא בעת הקניה.

ונלענ"ד שאם מדובר במכירה שיש בה רווח עצום, כגון מכירת בית גדול  מאוד, מעל ומעבר למקובל בעסקיו, גם הרשב"א יסכים שגם המוכר יברך 'שהחיינו'. שכן שמחתו גדולה ושונה משמחתו של הקונה. שהמוכר שמח על הרווח הכספי, והקונה על ההנאה מהבית החדש שלו.

תפריט