הרחבות לפניני הלכה

חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יב – הברכה על חבר שלא ראה י"ב חודש

יב,א – מחיה המתים

כפי שלמדנו, לדעת רוב הפוסקים אף אם דיבר עם חבירו או התכתב עמו, כשרואהו ושמח יברך 'שהחיינו', שאין ידיעת שלומו מפיגה את שמחת ראייתו. אמנם 'מחיה המתים' לא יוכל לברך, שלא שייך בזה דברי הגמרא "נשכחתי כמת מלב" (שו"ת הלק"ט א, רכ; ברכ"י רכה ג; יד אהרון; מגן גיבורים רכה, ב; באר היטב א; ערוה"ש ב; כף החיים ד; קיצוש"ע נט, כ; מקור חיים; בירך את אברהם סה, ג). ואפילו אם שמע דרך אדם שלישי שהוא חולה, כשייפגשו יברכו רק 'שהחיינו' (הלק"ט א, רכ; וברכ"י רכה, ג).

אמנם למהר"ש גרמיזאן בשו"ת משפטי צדק יט, וסדר ברכות הנהנין יב, יא, גם ברכת 'מחיה המתים' יש לברך אע"פ שידע משלומו בתוך השנה, כי עיקר הברכה היא על שמחת הלב בראיית פניו. אלא שאין לברך בניגוד לדעת רוב הפוסקים.

תפריט