ג – חובת האכילה בלילה הראשון

https://ph.yhb.org.il/plus/13-03-03/

ג,א – האם הכוונה המפורטת מעכבת

כתב הב"ח שכדי לקיים את המצווה כתיקונה צריך לכוון את הכוונות המיוחדות לסוכה, זכר ליציאת מצרים וזכר לענני כבוד. ובפמ"ג תרכה, מ"ז: "וכל זה לצאת המצוה כתיקונה על צד היותר טוב, ודיעבד אם לא כיוון רק לצאת במצוה שצונו השם יתברך, יצא, דמצות צריכות כוונה לצאת, כבסימן ס' סעיף ד'". וכ"כ מ"ב א; כה"ח ג; חזו"ע עמ' צז; וכן הם דברי הב"ח כאן. אמנם מדברי הב"ח בהל' ציצית ח, ז, משמע שהכוונה המיוחדת היא לעיכובא. וכ"כ במחצית השקל ח, י, בדעת הב"ח.

בבכורי יעקב תרכה, ג, חולק על ראיית הפמ"ג מסימן ס' וכתב: "דזה דוקא בשאר מצוות שלא צוותה התורה כוונה פרטית בהם, אבל בסוכה שציווי הכתוב הוא שיכווין כן מלמען ידעו, י"ל דאפילו בדיעבד לא יצא, וכדאמרינן 'כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו', ולכן אם אכל בלילה ראשון בסוכה בלא כוונה זו יש להחמיר לאכול שוב כזית בכוונה", וכ"כ שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק א, סא.

בפס"ת תרכה, ב, ועוד ספרים, אף שסיכמו להלכה כפמ"ג ומ"ב, מ"מ הזכירו את דברי ספר דרך פיקודיך (לבעל בני יששכר) שפסק שכוונה זו לעיכובא, ועל כן צריך להיזהר בזה מאוד.

אמנם העיקר כדעת הסוברים שאין הכוונה המיוחדת מעכבת, שכן כוונה זו לא נזכרה בראשונים, והיאך יתכן שלא הזכירו כוונה שמעכבת.

ג,ב – המשך להערה 2 – שיעור אכילה לחזו"א

אם נחוש לשיטת החזו"א אליבא דהדעה שהובאה בר"ן וריטב"א שצריך לאכול יותר מכביצה, יצטרכו לאכול בפועל כשיעור של יותר משתי ביצים. וכ"כ בפס"ת תרלט, יג. אך כולי האי לא חיישינן, שכן לדעת רובם המכריע של הפוסקים די בשיעור כזית, ואילולי היינו מצרפים את דעת הנו"ב וחזו"א, ואת הסוברים שממעכים את החללים, לא היינו מחמירים להצריך שיעור ביצה. אבל להצריך שיעור שתי ביצים הוא חומרה יתירה שאין לה מקום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *