חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – מהם פסוקי דזמרה

עיקר פסוקי דזמרה הם ששת הפרקים האחרונים שבספר תהלים (פרקים קמה עד קנ). החשוב שבהם הוא הראשון – "תהלה לדוד" (תהלים קמה). ונהגו לומר לפניו פסוק "אשרי", ולכן רגילים לכנותו – "אשרי". אחריו אומרים חמישה פרקים, שהמייחד אותם שהם פותחים ומסיימים ב"הללויה". ועליהם אמר רבי יוסי: "יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום" (שבת קיח, ב).

בתקופת הסבוראים (שאחר האמוראים), הנהיגו לומר "הודו" (דברי הימים א, טז, ח-לו), שהוא השיר וההלל שאמר דוד בעת שארון האלקים הוחזר משבי פלשתים לאוהל המשכן. לאחר מכן, בבית המקדש, היו אומרים חציו בעת הקרבת התמיד של שחר, וחציו בהקרבת התמיד של בין הערביים (ב"י או"ח נ). למנהג אשכנז, אומרים "הודו" אחר ברכת "ברוך שאמר", כדי שכל מזמורי השבח וההלל יהיו כלולים בתוך ברכות פסוקי דזמרה (טור או"ח נ"א). ולמנהג ספרד, אומרים "הודו" לפני "ברוך שאמר", מפני שהוא המשך לאמירת פרשת התמיד שבסדר קרבנות (אשכול, כלבו).

עוד תקנו הסבוראים (מס' סופרים יז, יא), לומר לפני "אשרי" קובץ פסוקים הפותחים ב"יהי כבוד", שיש בהם חיזוק האמונה בה' ובגאולת ישראל. והאר"י הרחיב בביאור סודותיהם (כה"ח נא, יג).

לאחר מכן, בתקופת הגאונים, נהגו להוסיף לפסוקי דזמרה עוד פרקים ופסוקים. ותקנו לומר "מזמור לתודה" (תהלים ק), שאמרו חז"ל, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממנו (ויק"ר ט, ז). ולכן ראוי לאומרו בנגינה. ואין אומרים אותו בשבתות וימים טובים, אלא אומרים במקומו "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב).[3]

כתבו הגאונים, שיש נוהגים לומר "ויברך דוד" (דברי הימים א' כט, י-יג; ונחמיה ט, ו-יא), ושירת הים אשר שרו משה ובני ישראל לה' (שמות טו, א-יח). במשך הזמן נתפשט מנהג אמירתם עד שבסוף תקופת הראשונים כבר נהגו הכל לאומרם. ואף שעיקר פסוקי דזמרה הם משירי דוד שבתהלים, כפי שאומרים בנוסח ברכת "ברוך שאמר": "ובשירי דוד עבדך נהללך", מכל מקום אין מניעה להוסיף בפסוקי דזמרה את "ויברך דוד" שאינו מתהלים, ואת שירת הים, שהיא שירתו של משה (פ"ה תפילה יד, 3).


[3]. למנהג אשכנזים אומרים "מזמור לתודה" כנגד קרבן תודה שהיו בו לחמי חמץ, ולכן אין אומרים אותו בערב פסח וחול המועד פסח וערב יום כיפור, שאין מקריבים בהם קרבן תודה, מפני איסור חמץ או מפני הצום. ולמנהג ספרדים, הוא נאמר לשם שבח והודאה ולא כנגד קרבן תודה, ולכן אומרים אותו גם בימים הללו (ב"י ורמ"א נא, ח).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן