כתבו האחרונים, שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי”ז בתמוז ועד תשעה באב (מ”א תקנא, י). בכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר. לפיכך, אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם. חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים עד סוף חודש תמוז, וישתדלו להתאים לו מוזיקה שאינה שמחה.
מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן לצורך פרנסתו במסיבות של גויים עד סוף חודש תמוז, ואף שהוא מנגן שם ניגוני שמחה, אין הוא שמח כל כך מפני שהוא טרוד בעבודתו, אבל מראש חודש אב ואילך לא ינגן (באו”ה תקנא, ב).
כיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שבנגינה, מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה, לא למורים ולא לתלמידים. ומנגד, אם יפסיקו יגרם הפסד למורים, וגם התלמידים יזדקקו אח”כ למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים (ציץ אליעזר טז, יט). ואם ממילא הם רגילים לעשות הפסקה ברצף לימודיהם, עדיף שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות.
