חיפוש
Close this search box.

פניני הלכה

ח – תספורת

תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). גם קטנים שהגיעו לחינוך אסור לספר, כדי לחנכם להתאבל על החורבן. ונוהגים שלא לספר אפילו קטנים שלא הגיעו לחינוך, כדי לבטא את עגמת הנפש של הימים הללו (שו"ע תקנא, יד). וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד (שו"ע או"ח תקנא, ג).

ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמ"א תקנא, ד; כה"ח פ; קיצשו"ע טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב). ועולי תוניס, אלגי'ר ולוב מחמירים מראש חודש אב (עפ"י מהר"י עייאש). ונחלקו המחמירים אם יש להחמיר בזה גם לקטנים, ובשעת הצורך אפשר להקל לספר קטנים עד שבוע שחל בו תשעה באב (מ"ב תקנא, פב).

כל השיער שבגוף בכלל האיסור. אולם כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו, וכן מי ששיער ראשו המגודל גורם לו לכאבי ראש, או שיש לו פצעים בראשו, רשאי להסתפר בימים אלו (עפ"י שו"ע תקנא, יב-יג; תקלא, ח, מ"ב כא, ובאו"ה שם).

מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה (מ"ב עט, כה"ח מז).[6]

לכבוד ברית מילה, בשעת הצורך, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל, להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב (ועי' בהלכה טז לעניין בגדים).

ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר המצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב (עי' כה"ח תקנא, י, ופס"ת תקנא, ו).

מותר להסתרק גם בשבוע שחל בו תשעה באב (מ"ב תקנא, כ; כה"ח מו). בשעת הצורך מותר לגזוז ציפורניים בשבוע שחל בו תשעה באב (עי' מ"ב תקנא, כ; כה"ח מח).


[6]. יש מקילים וסוברים שאין איסור תספורת חל על אשה, כדעת שו"ע לעניין אבלות אחר שבעה (יו"ד שצ, ה). וכ"כ בפנים מאירות ב, לז.

תפריט