חיפוש
Close this search box.

פניני הלכה

יג – בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה

בשבת חזון אוכלים בשר ושותים יין ככל שבתות השנה, שהרי גם כאשר תשעה באב עצמו חל בשבת ונדחה עקב כך ליום ראשון, אוכלים באותה שבת בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, שאין אבלות בשבת (שו"ע תקנב, י).

וכן מותר לטעום את תבשילי הבשר שמכינים לכבוד שבת חזון, כדי לבדוק אם צריך להוסיף בהם טעם, שטעימה זו אינה לשם הנאה אלא לצורך מצוות עונג שבת.

מותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת. וכן מותר לשיר ולרקוד כמקובל אבל לא להשמיע מוזיקה (עי' לעיל הלכה ג). יש מחמירים לצמצם במספר המוזמנים, והרוצים להדר בשמחת המצווה, רשאים להזמין את כל מי שהיו מזמינים בכל השנה.

גם מי שרגיל כל השנה לברך ברכת המזון על כוס יין, בתשעת הימים יברך בלא כוס יין (רמ"א תקנא, י; כה"ח קנב). יש נוהגים לערוך סעודה בלילה שלפני ברית המילה, אבל אין זו סעודת מצווה, ולכן אסור לאכול בה בשר ולשתות בה יין.

שמחת בר או בת מצווה אי אפשר לקיים בתשעת הימים כפי שמקובל בכל השנה, שכן רגילים לקיימה בהמון רב ועם מוזיקה, וזה אסור בתשעת הימים. לפיכך נכון לדחות את המסיבה הגדולה לאחר תשעה באב, וביום ההגעה למצוות אפשר לקיים סעודה ביתית עם בשר ויין עם מספר מוזמנים מצומצם.

כתבו האחרונים, שאין לתכנן באופן מיוחד סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי להתיר על ידם אכילת בשר ושתיית יין, שאם עושים כן, מבטלים בכוונה את אבלות החורבן. אלא רק מי שהזדמן לו כפי סדרו לסיים מסכת בתשעת הימים, ותמיד הוא רגיל לעשות סעודה בסיום כזה, יערוך סעודת סיום גם בתשעת הימים (מ"ב תקנא, עג).[11]


[11]. עי' רמ"א תקנא, י; מ"ב עה-עז; כה"ח קסג-קסח, שכאשר עורכים סעודת מצווה עם בשר או יין בתשעת הימים, יש אומרים שצריך לצמצם ולהזמין רק את בעלי השמחה ובנוסף להם מניין אנשים. ולרמ"א, בתשעת הימים עד שבת חזון יזמינו את כל מי שהיו מזמינים בזמן אחר, ובשבוע שחל בו תשעה באב יזמינו בנוסף לבעלי השמחה רק מניין מצומצם. ויש מחמירים להגיש דגים ולא בשר, ושאר משקים ולא יין, כדי שיוכלו להזמין את כל מי שרוצים בלא הגבלה. ויש מקילים להזמין את כל האנשים שהיו מוזמנים בשאר השנה לסעודת בשר ויין. למעשה, הרוצים לנהוג כמותם רשאים. בברהמ"ז של סעודות מצווה מברכים על היין.

חסידי חב"ד נוהגים לסיים מסכתות דווקא בתשעת הימים, ומזמינים לסעודת הסיום כמה שיותר אנשים, וסוברים שיש בזה תיקון, להרבות בשמחת התורה ואהבת רעים. אולם אין הלכה כמותם, כמבואר למעלה. בפועל סיום זמן קיץ בישיבות הוא בתשעה באב, לכן יוצא שסיום המסכת שלמדו ב'זמן קיץ' נופל בתשעת הימים. וכיוון שאין זה כדי להפר האבלות, מותר לערוך סעודה מכובדת, כראוי לסיום מסכת שעסקו בה זמן שלם.

תפריט