יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן את הנפש.
אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שרק מראש חודש אב הורו חכמים שצריך למעט בשמחה, אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועי שמחה מיוחדים יש להימנע, כגון מקיום מסיבות, קונצרטים וריקודים. לפיכך, מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש שמשנה את כללי הזהירות הנדרשים במשך כל השנה. לפיכך, מותר לקיים טיולים וכדומה בשלושת השבועות, ויש להקפיד בהם במשנה זהירות על כללי הבטיחות שצריך לשמור בכל השנה.
משנכנס אב ממעטים בשמחה, ולכן צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה. וטיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי – מותר לקיים בתשעת הימים. וכן לגבי רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי – אסור, ומי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות – מותר אף בתשעת הימים (ראו להלן בהלכה כא).[4]
וכן הדין לעניין רחצה בים ובנהר, שיש בהם דמיון לטיול הן מצד ההנאה והן מצד הסכנה. ואמנם יש מי שהחמיר בזה (מקור חיים לחו"י תקנא, ד). אבל רבים התירו, וכן מצינו בתרומת הדשן ק"נ, שהיו נוהגים לרחוץ בנהרות בתשעת הימים ולא מיחו בידם. ובשולחן גבוה סו"ס תקנא כתב, שהמנהג בסלוניקי לשחות בים אפילו בערב תשעה באב. וכ"כ ביחו"ד א, לח, שמותר לשחות בבריכה ובים אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. ואף שמצד ההוראה למעט בשמחה נראה להחמיר בתשעת הימים ברחצה של תענוג, מ"מ אפשר ללמוד בק"ו לגבי שלושת השבועות שמותר לרחוץ בבריכה ובים ולטייל.
ואמנם טיול שיש בו משתתפים רבים וכן מחנה קיץ, לכתחילה עדיף שלא לקיים בשלושת השבועות, כי יש בו שמחה יתירה, והוא קצת דומה לריקודים ומחולות. אבל בדיעבד כשקשה מאוד לקיימו בתאריך אחר, מותר לקיימו עד ר"ח, ואינו דומה לריקודים ומחולות שעניינם העיקרי שמחה, ואילו הטיול מגמתו להכיר מקום חדש וליהנות מהצוותא. והיה ראוי לשנות את תוכנית הלימודים השנתית, ולקיים בשלושת השבועות לימודים, וממילא פחות יטיילו וירחצו באותם הימים. אולם כיום שזה זמן הקייטנות או החופשה השנתית, אין להחמיר יותר מהדין, ואין לאסור טיולים ושחייה עד ר"ח אב.
לעניין שחייה יומית בבריכה שאינה נחשבת כבילוי אלא כחלק מאורח חיים בריא, ראו בהמשך הלכה כא, שלמנהג ספרדים טוב להחמיר בשבוע שחל בו תשעה באב, ולמנהג אשכנזים מר"ח אב. (ועי' ברב פעלים ח"ד כט, שכתב שמי שהתחיל ללמוד שחייה לפני בין המצרים, אף שראוי להחמיר בתשעת הימים, אין למחות ביד המיקל להמשיך ללמוד בתשעת הימים ובשבוע שחל בו. ובשם החזו"א כתבו שלצורך בריאות מותר לרחוץ בתשעת הימים, ונכון להמליץ להמשיך לקיים את לימוד השחייה בתשעת הימים ולהפסיק בשבוע שחל בו).
