חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ה – טיולים, בילוי בבריכת שחייה, נופש בבית מלון

יש אומרים שצריך להימנע מטיולים ורחצה בים או בבריכה בשלושת השבועות, כדי למעט בתענוג בימי בין המצרים. ועוד, שאלו ימים מועדים לפורענות וצריך להימנע בהם מדברים שעלולים לסכן חיים.

אולם להלכה אין בזה איסור, מפני שרק מראש חודש אב הורו חכמים למעט בשמחה, אבל לפני כן אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועים של שמחה יתרה יש להימנע, כגון מסיבות, קונצרטים וריקודים. לפיכך, מותר לטייל, לרחוץ ולנפוש בבית מלון עד סוף חודש תמוז. ולגבי החשש מדברים שיש בהם סכנה, אין מדובר בחשש שמשנה את כללי הזהירות הנדרשים במשך כל השנה, אלא הכוונה שיש להקפיד בימים אלו על כללי הזהירות הרגילים במשנה זהירות.

משנכנס אב ממעטים בשמחה, ולכן צריך להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ולשמחה. אמנם טיול או נופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי – מותר לקיים בתשעת הימים. וכן לגבי רחצה בבריכה או בים, אם המגמה לשם בילוי – אסור, אבל לצורכי בריאות מותר (כמבואר להלן בסוף הלכה יח).[4]


[4]. כתב ביסוד ושורש העבודה, שראוי להימנע מלהתענג בבין המצרים. ור' חיים פלאג'י (בס' משא חיים) כתב, שעשו תקנה במקומו שלא יטיילו בפרדסים ועל שפת הים והנהר בימי בין המצרים (הובא בשדי חמד מערכת בין המצרים א, י). אמנם שאר האחרונים לא כתבו זאת, ורק בספרי דורנו יש שהזכירו חומרה זו. ונראה שזה מנהג חסידות, ועל כן לא הובא ברוב ספרי האחרונים. והעיקר להלכה, שרק בתשעת הימים צריך למעט בדברים מהנים ומענגים שמביאים לשמחה. וכפי שמצינו לעניין משא ומתן של שמחה ואכילת בשר ויין, שאיסורם בתשעת הימים. וכן אין לאסור טיולים מצד הסכנה, שהרי עצם הזהירות מסכנה היא מצווה מהתורה, והזהירות בימים אלו היא רק למשנה זהירות, אבל אין בה קביעת כללי זהירות אחרים.  ←וכן הדין לעניין רחצה בים ובנהר, שיש בהם דמיון לטיול הן מצד ההנאה והן מצד הסכנה. אמנם יש מי שהחמיר בזה (מקור חיים לחו"י תקנא, ד). אבל רבים התירו, וכן מצינו בתרומת הדשן ק"נ, שנהגו לרחוץ בנהרות בתשעת הימים ולא מיחו בידם. ובשולחן גבוה סו"ס תקנא כתב, שהמנהג בסלוניקי לשחות בים אפילו בערב תשעה באב. וכ"כ ביחו"ד א, לח, שמותר לשחות בבריכה ובים אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. ע"כ. אולם נראה שמצד ההוראה למעט בשמחה, יש להימנע בתשעת הימים מרחצה של בילוי כי יש בה שמחה. אבל לפני תשעת הימים אין צריך להחמיר.

לעניין שחייה יומית בבריכה שאינה נחשבת כבילוי אלא כחלק מאורח חיים בריא, ראו בסוף הלכה יח, שלא חילקתי בין המנהגים, וגם למקילים נכון להחמיר בשבוע שחל בו תשעה באב, כל זמן שאין בכך צורך רפואי. וגם למחמירים מותר לרחוץ לשם בריאות עד 'שבוע שחל בו'. וכן אם התחילו בחודש תמוז קורס שחייה, אפשר להמשיך בו בתשעת הימים, וב'שבוע שחל בו' נכון לבטלו.

טיול שיש בו משתתפים רבים וכן מחנה קיץ – לכתחילה עדיף שלא לקיים בשלושת השבועות, כי יש בו שמחה יתירה, והוא קצת דומה לריקודים ומחולות. אבל בדיעבד כשקשה לקיימו בתאריך אחר, מותר לקיימו עד ר"ח. ואין זה דומה לריקודים ומחולות שעניינם העיקרי שמחה, משום שמגמת הטיול להכיר מקומות חדשים ולהתאוורר, וליהנות מהצוותא. וראוי לשנות את תוכנית הלימודים השנתית כך שבשלושת השבועות יתקיימו לימודים, וממילא פחות יטיילו וירחצו באותם הימים. אולם כל עוד זה זמן הקייטנות או החופשה השנתית, אין להחמיר יותר מהדין, ואין לאסור טיולים ושחייה לשם הנאה ובילוי עד ר"ח אב.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן