פניני הלכה

ג – נגינה ושירה בסעודות מצווה

מותר לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, למשל בסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות. וכן מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה, ובלבד שתיערך ביום שהגיעו למצוות.

נחלקו הפוסקים לגבי מקום שרגילים להזמין נגנים לסעודת מצווה, האם גם בשלושת השבועות מותר להזמין נגנים. יש אומרים שהואיל והנגינה לצורך מצווה מותר, ויש אוסרים. למעשה, הרוצה להקל רשאי, ובתנאי שכך המנהג בכל השנה.

לפיכך, במקום שרגילים תמיד להזמין תזמורת לשמחת בר או בת מצווה, מותר להזמין תזמורת. אלא שאם ישנם שמזמינים שני נגנים ויש שמזמינים שלושה נגנים, בשלושת השבועות נכון להזמין שני נגנים. וכן הדין בכל שמחות של מצווה, שהולכים לפי המנהג בכל השנה.

ומשהגיע חודש אב אין להזמין תזמורת לשום שמחה, וכן אין להשמיע ממכשיר אלקטרוני שירי שמחה. ורק את השירים הנוגעים לשמחת המצווה מותר לשיר בפה. ואף מותר לרקוד מעט במעגל, כפי שנוהגים רבים לרקוד בשמחת ברית מילה.[2]

חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי זמר. ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.


[2]. בכה"ח תקנא, מ, הובאה מחלוקת האחרונים לגבי נגינה בשמחת מצווה. ובהלכות חגים כה, ו, מחמיר, ובתורת המועדים ה, ד, הביא כמה אחרונים להקל. ועי' בפס"ת תקנא, יג, שלאחר ר"ח אין להקל. לגבי ספירת העומר ג, ט, כתבתי שכאשר קשה לקיים את בר המצווה ביום ההגעה למצוות, אפשר לקיים את בר המצווה ביום סמוך ויחזקו את שמחת המצווה על ידי סיום של בר המצווה, ובדיעבד על ידי סיום של מישהו אחר, ועל ידי כך יהיה מותר גם לנגן. ובשלושת השבועות שהצער יותר קשה, רק בשעת הדחק אפשר להקל בזה.

תפריט