חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

ג – נגינה ושירה בסעודות מצווה

מותר בשלושת השבועות לשיר שירי שמחה בסעודות מצווה, כסעודת ברית מילה, פדיון הבן ושבע ברכות, ועד סוף חודש תמוז מותר גם להשמיע מוזיקה כפי שרגילים בכל השנה. חתנים מקהילות שנוהגות לערוך חתונות עד סוף חודש תמוז, רשאים להזמין לחתונתם תזמורת רגילה, שאין שמחת חתן וכלה בלא כלי זמר. ואף מי שנוהג שלא להתחתן בימים אלו יכול להשתתף ולרקוד בשמחתם, שזוהי שמחה של מצווה.

מותר לקיים שמחת בר מצווה ובת מצווה ביום שהגיעו למצוות. וכן מותר להזמין נגנים, ובתנאי שכך מנהגם בכל השנה. כאשר קשה לקיים את המסיבה ביום ההגעה למצוות ורוצים לקיימה באחד הימים הסמוכים, נכון שבר או בת המצווה יסיימו בתחילת האירוע ספר חשוב, ובכך יוכלו לקיים את השמחה עם מוזיקה או נגנים כפי שרגילים בכל השנה. ואם אינם יכולים לעשות סיום, יוכלו בדיעבד לסמוך על סיום שיעשה אחד הקרובים. וכשאין אפשרות כזו, יסמכו בלית ברירה על דרשת בר או בת המצווה, שהיא דרשה חשובה בדברי תורה, ויש ממנה שמחה של מצווה. (דין בר ובת מצווה בתשעת הימים להלן בהלכה יג).

משהגיע חודש אב אין להזמין תזמורת לשום שמחה, וכן אין להשמיע שירי שמחה ממכשיר אלקטרוני. אך מותר לשיר בפה את השירים הנוגעים לשמחת המצווה, ואף מותר לרקוד במעגל, כפי שנוהגים רבים לרקוד בשמחת ברית מילה.[2]


[2]. בכה"ח תקנא, מ, הובאה מחלוקת אחרונים לגבי נגינה בשמחת מצווה. ונראה שלאחר ראש חודש אין להקל, ועי' בפס"ת תקנא, טז. ככלל, דין בר ובת מצווה בשלושת השבועות ובספירת העומר שווה, כמובא לעיל ג, ז.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן