חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

טו – דיני משא ומתן בתשעת הימים

ממעטים בתשעת הימים במשא ומתן של שמחה. כלומר, אין קונים דברי מותרות, כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. גם ביצוע קניות דרך האינטרנט בכלל האיסור. ואמנם דבר שמברכים עליו 'שהחיינו' אסור לקנות כבר מתחילת שלושת השבועות, אלא שאם הוא דבר שאין מברכים עליו 'שהחיינו', כגון בגד שעדיין צריך תיקון, או רהיט למשפחה שברכתו 'הטוב והמטיב', מותר לקנותו עד סוף חודש תמוז (לעיל הלכה ו). אבל בתשעת הימים אסור, מפני שצריך להימנע ממשא ומתן בדברים של שמחה, ולכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש. וכן הדין לגבי כל שאר הדברים המשמחים, שאם מברכים עליהם 'שהחיינו' – בכל שלושת השבועות אין לקנותם, ואם אין מברכים עליהם 'שהחיינו' – רק בתשעת הימים אין נושאים ונותנים בהם.

אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר משמח במחיר זול במיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו – רשאי לקנותו בתשעת הימים, ויתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

טוב למעט גם בקניית דברים שאינם משמחים. לדוגמה, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צרכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (עפ"י שו"ע תקנא, ב; מ"ב יא, יג).

לצורך מצווה מותר לקנות אף דברים משמחים, לפיכך מותר לקנות בימים אלו תפילין, מפני שהן צרכי מצווה (אג"מ או"ח ג, פ). אבל ספרי קודש, שהקונה שמח בהם, אין לקנות בשלושת השבועות, הואיל והקונה צריך לברך עליהם 'שהחיינו' (ראו פנה"ל ברכות יז, ט). ובשעת הצורך עד ראש חודש יוכל לקנותם, ובשבת יברך עליהם 'שהחיינו' ויתחיל ללמוד בהם (לעיל ו). מי שאין לו נעלי בית פשוטות לתשעה באב – רשאי לקנותן בתשעת הימים.

מותר לסוחרים העוסקים בדברי מותרות משמחים, כתכשיטים ובגדים, לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא יגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. וישתדלו לעסוק בעיקר בהכנות עסקיות לקראת הימים שאחר תשעת הימים. ומי שיכול לסגור את חנותו בלא שיגרם לו מכך הפסד משמעותי – צריך לסוגרה בתשעת הימים.[12]


[12]. מבואר בב"י שיש שני סוגי איסור: בתוס' מגילה ה, ב, מבואר שאין סוחרים בדברי מותרות משמחים. ובתוס' יבמות מג, א, יש דעה שיש למעט בכל משא ומתן. ומשמע משו"ע שצריך להחמיר כשתי הדעות כי אינן סותרות זו את זו. בסימן תקנא, ב, מדובר בעיקר במשא ומתן של שמחה, ומסימן תקנד, כב, משמע שיש למעט בכל משא ומתן. אלא שכתב במ"ב תקנא, יא, שנהגו להקל במשא ומתן רגיל מפני דוחק הפרנסה. ולכן כתבתי את עיקר האיסור בדברים משמחים, והוספתי שלכתחילה יש למעט בכל משא ומתן. וכאשר יש חשש הפסד, מותר גם לקנות דברים משמחים, כדוגמת ההיתר לבנות כותל של שמחה במקום שיש חשש נזק (מ"ב תקנא, יג). ולכן כתבתי שסוחרים, אף בדברים משמחים, רשאים להמשיך לעבוד למניעת הפסד. וכ"כ כמה אחרונים עי' בשעה"צ יג. [ואין הם מסייעים לדבר עבירה, שאולי הקונים מהם קונים לצורך מצווה ואינם יכולים לדחות את קנייתם. ואף לאלה שקונים באיסור, כיוון שהם יכולים לקנות אצל מוכרים אחרים, י"א שאין איסור לפני עיוור במצוות דרבנן.]

כאשר קניית הרהיטים והבגדים לחתונה מעכבת את החתונה, נמצא שקנייתם היא לצורך מצוות חתונה, ולכן מותר לקנותם בתשעת הימים, ובתנאי שמדובר בחתן שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה (רמ"א תקנא, ב; מ"ב יד). כיום עיכוב הקניות לא מעכב את החתונה, מפני שקובעים אולם ושולחים הזמנות כחודשיים מראש, וניתן לקנות את הכל לפני או אחרי תשעת הימים, ובכל מקרה הקניות לא יבטלו את החתונה. ורק במקרים נדירים, כאשר המשפחה במתח רב מקניית הבגדים, אפשר להתיר להם כפי שמתירים לצורך גדול. לגבי קניית ספרי קודש ששמחים בהם מאוד, כתבתי למעשה שצריך לברך עליהם 'שהחיינו' (פנה"ל ברכות יז, ט), ואזי בשלושת השבועות אפשר לקנותם, ולהימנע מסידורם בארון, ובשבת יברך עליהם 'שהחיינו' ויתחיל ללמוד בהם (לעיל הלכה ו), ויסדרם בארון במוצאי שבת.

תפריט