כפי שלמדנו, רבים מחמירים שלא להסתפר בכל שלושת השבועות, ונחלקו האם האיסור חל גם על גילוח הזקן.
לדעת הרבה פוסקים אין הבדל בין תספורת לגילוח, ושניהם אסורים במשך כל שלושת השבועות (כה"ח תקנא, סו; תצג, יט). וכן נוהגים רבים מהמדקדקים במצוות.
אולם יש סוברים שלכתחילה ראוי להתגלח בכל ערב שבת בשבתות שלפני ראש חודש אב (עפ"י מ"א ופמ"ג). ויש שהתירו להתגלח כל יום עד סוף חודש תמוז, מפני שהמנהג שלא להסתפר נוגע לתספורת שיש בה חגיגיות מסוימת ולא לגילוח שאין בו שום חגיגיות אלא רק הסרת ניוול. והמיקל בכך יש לו על מי לסמוך. ונכון לכל אדם שינהג כאביו.
אמנם מראש חודש אב, ואפילו לקראת שבת חזון, על פי מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד נכון שלא להתגלח. ובשבוע שחל בו תשעה באב, לכל הדעות אסור להתגלח.[7]
ונלענ"ד שראוי להמליץ גם לכל יוצאי ספרד שלא להתגלח בתשעת הימים. ראשית, כך הדין לנוהגים להחמיר בתספורת בכל שלושת השבועות (מרוקו וג'רבא, והנוהגים כאר"י), או מר"ח (תוניס, אלג'יר ולוב, וכל יוצאי אשכנז). עוד מצינו שכך נהגו בספרד, כמובא בכלבו (לר' אהרן מלוניל שבפרובנס) כדי להגיע לט' באב בניוול. וכיום סימן האבלות הנפוץ הוא שלא מתגלחים, וכשמתגלחים אין ביטוי לאבלות, ונכון להראות סימן אבלות בתשעת הימים ותשעה באב. וכמה ממחברי דורנו כתבו שטוב שספרדים שלומדים בישיבות אשכנזיות יחמירו כאשכנזים (יחו"ד ד, לו). ואמנם טעם זה אינו שייך לישיבות שלנו, ששייכות לבני כל העדות, אולם קיים אצלנו יסוד יותר חזק, שכאשר יש לכך בסיס, עדיף שלא להרבות בחילוקי מנהגים. ולכן לעניין גילוח לקראת שבת שלפני ר"ח עדיף לנטות למנהג רבים מיוצאי ספרד שלא נהגו איסור תספורת עד ראש חודש, ובגילוח בתשעת הימים עדיף לנטות למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד שנהגו איסור תספורת מראש חודש (לעיל הלכה ח). אמנם הרוצה להקל, רשאי לסמוך על הסברה שבבאו"ה ועל מנהג חלק מיוצאי ספרד שמקילים להתגלח לקראת שבת חזון. ובשבוע שחל בו תשעה באב לכל המנהגים אסור להתגלח.
שמעתי הדרכה נכונה מהרב רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, שנכון לכל אדם לנהוג כאביו, שלא יהיה האב מגולח והבן לא או להיפך, ותיווצר מכך פגיעה בכבוד האב. וראו לעיל ג, ה, 6.
