יב – דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין

[9]. לגבי קוניאק העשוי מיין ועוד חומרים, יש מקילים ויש אוסרים. ועי' שע"ת תקנא, יט, פס"ת תקנא, מו.נחלקו הפוסקים אם מותר לאכול בתשעת הימים בשר שנשאר משבת חזון או מלפני ראש חודש (עי' כה"ח תקנא, קמג). ונראה שכיום, שאפשר להקפיא את הבשר הנותר ואין בזה חשש 'בל תשחית', אין לאכול בשר שנותר מסעודות שבת. לגבי מלווה מלכה יש יותר מקום להקל, ובלבד שלא יכין לשבת יותר מהרגלו (עי' כה"ח שם קמד). ויש מחמירים גם בזה (ועי' פס"ת תקנא, לח).

לדעת מ"א וח"א, מותר לכתחילה להאכיל קטנים שלא הגיעו לחינוך בשר ויין. ובמ"ב תקנא, ע, כתב עפ"י א"ר, דגמ"ר ודה"ח, שמותר רק להשקותם יין בהבדלה ולהאכילם בשר כשהם חלשים.

[10]. בשו"ע תקנא, י, התיר לגדול לשתות את יין ההבדלה, ורבים מיוצאי אשכנז נוהגים שאם יש שם קטן שהגיע לגיל חינוך לברכות הנהנין ועדיין לא הגיע להבנת האבל על ירושלים (בין שש לתשע), שיכוון המבדיל בברכת 'הגפן' עבור הילד, והילד ישתה את היין. אבל כשאין שם ילד בגיל זה, ישתה המבדיל את היין (רמ"א ומ"ב ע). גיל חינוך לברכות הוא בערך בגיל שש. לגבי גיל חינוך לאבלות על בית המקדש, ביאר בא"א בוטשאטש שהוא כשהילד מבין את משמעות החורבן, ומבין שאין אוכלים בשר מפני שהתבטלו הקרבנות. לדעת רבים הוא מגיל תשע או עשר, ויש אומרים מגיל שלוש עשרה. אמנם בדרכי משה ט' כתב בשם מהרי"ל, שגדול יכול לשתות לכתחילה את יין ההבדלה, כל שכן מסעודת מצווה. ועוד ראשונים ואחרונים מאשכנז נהגו כך. ובני אשכנז שרוצים לנהוג כמנהגם רשאים, ולכן סתמתי למעלה כמנהג רוב ישראל.