בעבר נפסקה הלכה שצריך לקבוע מזוזה ברפת בקר ובלולי תרנגולות (שו”ע יו”ד רפו, א), וקשה, הרי למדנו (בהלכה ג) שאין קובעים מזוזה במקומות שאינם מכובדים, כחדר אמבטיה למשל, ואם כן מדוע צריך לקבוע מזוזה בפתחי הרפתות והלולים? אלא שרפת הבקר של פעם איננה דומה לרפת של היום, וכן הלול של פעם שונה מהלול של היום. בעבר היו לאדם ממוצע כשני חדרים, באחד היה רגיל לגור עם בני ביתו, ובשני היו שוכנות להן הפרה והתרנגולות, ופעמים רבות השתמשו בחדר הרפת גם לשאר צרכי הבית, כמו אחסון רהיטים מסוימים, ולפעמים אף בישלו ואפו בו. וכיוון שנהגו להשתמש בו גם לצרכי הבית, חובה היתה לקבוע בו מזוזה, אף שעיקר שימושו היה לבעלי חיים.
אבל ברפתות שנועדו לפרות רבות, וכן בלולים שנועדו לתרנגולות רבות, הצחנה רבה מאוד, ואינם נחשבים כדירת כבוד, אלא דינם כדין השירותים והמקלחת, שאסור לקבוע בהם מזוזה (פתחי תשובה רפו, ב; ערוה”ש רפו, ו).
