חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

י – גודל הבית

שני תנאים עיקריים צריכים להתקיים כדי שתחול המצווה לקבוע מזוזה. האחד, שהבית יהיה בגודל כזה שאפשר להשתמש בו לדירה. השני, שיהיה לבית פתח עם שתי מזוזות ומשקוף.

לגבי התנאי הראשון נאמר בתורה: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ", ומכאן יש ללמוד שעל מזוזות הבית צריכים לקבוע מזוזה, אבל אם החדר אינו ראוי לשמש כבית דירה, אין מצווה לקבוע בו מזוזה. ואמרו חכמים, שכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות אינו ראוי לשמש לדירה ואינו חייב במזוזה. אורך האמה הוא 45.6 ס"מ, ואם כן רק חדר שגודלו לפחות 182 ס"מ על 182 ס"מ – יהיה חייב במזוזה (עי' פנה"ל סוכות ב, 1).

אלא שלעיתים מתעוררת שאלה, מה יהיה דין חדר צר וארוך, שמצד אחד רוחבו פחות מארבע אמות, היינו פחות מ-182 ס"מ, אבל הואיל והוא ארוך, מבחינת השטח גודלו כגודל חדר של ארבע אמות על ארבע אמות. לדעת הרמב"ם חדר כזה חייב במזוזה, כי העיקר ששטח החדר יכיל יותר מאשר ארבע אמות על ארבע אמות, כלומר יותר מ-16 אמות מרובעות. אבל לדעת הרא"ש, חדר שרוחבו פחות מארבע אמות אינו ראוי לשימוש כבית, ולכן הוא פטור ממזוזה.

למעשה, מאחר שיש בזה מחלוקת, נפסקה ההלכה שצריך לקבוע בחדר כזה מזוזה ללא ברכה (שו"ע יו"ד רפו, יג ; ש"ך כג).[3]


[3]. לדעת חמודי דניאל (הובא בפת"ש רפו, יא), חדר שלא נועד לשינה אלא לבית שער, מרפסת ומחסן, אם הוא ממלא את ייעודו, גם אם יהיה קטן מד' אמות – חייב במזוזה. ורוה"פ חולקים ופוטרים, ולכתחילה יקבע שם מזוזה בלא ברכה. ואם אפילו אינו נחשב כמחסן אלא רק לתליית מעילים וכדומה, כתב במנח"י ג, קג, שלא יקבע שם מזוזה שהוא כמו חור ולא כחדר (שנחשב כבית).

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן