ג – דירת כבוד

אחת הטעויות הרווחות בקרב חלק מהציבור, שנדמה כי רק בפתח הראשי של הבית צריך לקבוע מזוזה. אולם האמת שבכל חדר מחדרי הבית יש לקבוע מזוזה. לכל חדר יש חשיבות, ולכן בכל חדר צריך לקבוע מזוזה אשר תזכיר את מה שכתוב בה: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלוֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”. ואם חסרה לאדם מזוזה באחד מחדרי ביתו, צריך להשתדל שלא להשתמש באותו חדר ולא לישון בו עד שיקבע בו מזוזה (פתחי תשובה רפה, א).

וכל זה אמור לגבי סתם חדרים, שעיקר תשמישם הוא דרך כבוד, אבל בחדרים שנועדו לתשמישים שאינם לכבוד המזוזה, אין קובעים מזוזה. ולכן אין לקבוע מזוזה בחדרי השירותים והמקלחת, הואיל ואינם דירת כבוד (שו”ע יו”ד רפו, ד).

אבל חשוב להדגיש, כי רק השירותים והמקלחת נחשבים כמקומות לא מכובדים, מה שאין כן חדר השינה, שלמרות שרגילים להתלבש בו בכל יום, הוא מהחדרים החשובים שבבית, ובוודאי חובה לקבוע בו מזוזה.

אלא שבכל אופן, ישנו חילוק מסוים בצורת קביעת המזוזה. בפתח הבית או הסלון עדיף להניח את המזוזה בתוך נרתיק שקוף מזכוכית או פלסטיק, כדי שקלף המזוזה יראה. אבל בחדרי השינה, שרגילים להתלבש בהם, כדי לשמור על כבודה של המזוזה, יש להניחה בתוך שני כיסויים, שאחד מהם צריך להיות אטום באופן כזה שהקלף של המזוזה לא יֵראה כלפי חוץ, והכיסוי השני יכול להיות שקוף. וטוב לעטוף תחילה את הקלף בניילון שקוף, כדי שישמור על המזוזה מלחות, ולאחר מכן להניח את המזוזה בתוך בית מזוזה שאינו שקוף (שו”ע רפו, ה, מ”ב מ, ז; קונטרס המזוזה בבית ברוך רפו, קי).

היום כמעט כל בתי המזוזה עשויים מפלסטיק שאינו שקוף, כדי שיוכלו לשמש כבתי מזוזה גם בחדרי השינה, אבל כפי שלמדנו, בסלון, במטבח ובפתח הבית, עדיף לכתחילה להשתמש בבתי מזוזה שקופים.

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן