ו – חנויות

ב’שולחן-ערוך’ (יו”ד רפו, יא) נפסק שפתחי החנויות שבשווקים פטורים ממזוזה. אלא שנחלקו המפרשים לאילו חנויות הכוונה. לדעת בעל ‘טורי-זהב’ (רפו, י), כל החנויות פטורות מן המזוזה. משום שהתורה ציוותה לקבוע מזוזה ‘על מזוזות ביתך’, כלומר בפתחי הבתים שגרים בהם, ומקום מגורים כולל כמובן את הפתח הראשי של הבית וגם את פתחי חדרי השינה והמטבח, ואפילו את המחסן שמסייע למגורים בבית. אבל חנות לא נועדה כלל למגורים, ולכן היא פטורה מן המזוזה.

אבל לדעת רוב הפוסקים, כוונת ה’שולחן-ערוך’ לחנויות מיוחדות שנועדו ליריד בלבד, היינו חנויות הנפתחות לשבוע עד שבועיים בשנה, ומאחר שאין שוהים בהן בקביעות, הן פטורות מן המזוזה. אבל חנויות שרגילים להימצא בהן כל יום למשך שעות רבות – חייבות במזוזה (פרישה, פתחי תשובה רפו, י).

למעשה, יש לקבוע מזוזה בפתחי החנויות. ולגבי הברכה, יש אומרים, שכיוון שיש פוטרים לגמרי חנויות מן המזוזה, יש לקובעה בלא ברכה. ויש אומרים, שצריך לברך (עי’ קונטרס המזוזה בבית ברוך ח”ב רפו, קמג). ונראה שאם המוכרים רגילים לאכול במשך היום בחנות, רשאים לברך על קביעת המזוזה.

תפריט ההלכות בפרק

תפריט הפרקים בספר

ההלכות בפרק

דילוג לתוכן