ג – תוצאות חטא אדם הראשון

בעקבות חטא אדם הראשון – העולם כולו נפל ממדרגתו, והמוות והטומאה הופיעו בעולם, והאדם נענש בכך שפרנסתו תהיה כרוכה בעצב ובצער, עד אשר ימות וגופו ישוב אל האדמה שממנה נוצר. ואף חיי המשפחה, הזוגיות והלידה, יהיו כרוכים בעצב ובצער, שנאמר (בראשית ג, טז): “אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים, וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ”. פירשו חכמים “הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ” – אלו דמים שבאשה, דם נידה ודם בתולים וצער גידול בנים וצער העיבור (עירובין ק, ב). כלומר, “טומאת נידה וזיבה נמשכו מחטא חווה… כי קודם החטא היו ראויות כל הנשים שלא לראות וסת נידה וזיבה, אלא טהורות בלא דם” (צרור המור, פרשת תזריע).

בעקבות החטא העולם כולו נפל ממעלתו, נשבר והתמלא פגמים וחסרונות, ולכן יחד עם השמחה על כל הטוב שבו, צער ועצב מלווים את הכל, עד שאין שמחה בלא משברים וכאב. ואדם שיתעלם מהכאב והחסרונות, יפול ויתרסק, וצערו וכאבו יגדלו יותר. לפיכך, המוּדעות של בני האדם לעונש שקיבלו אדם וחווה על חטאם, ולכאב ולצער שמלווים את חייהם, היא המפתח להנעת התהליך שבו יוכלו לתקן בהדרגה את השבר. עד שיגיעו לבסוף למדרגה גבוהה יותר ממה שהיו בתחילה, שגדולה מעלתם של בעלי תשובה ממעלתם של צדיקים גמורים (ברכות לד, ב). המצוות הרבות הקשורות לטומאה ולטהרה, נותנות ביטוי לחיסרון וסוללות את הדרך לתיקונו.

תפריט