קטגוריות

ז – הפרדת החוטים ובדיקתם

לעיתים חוטי הציצית מסתבכים זה בזה, ואזי יש להפרידם, מפני שמשמעות המילה ‘ציצית’ – חוטים נפרדים, היינו שהחוטים היוצאים מהגדיל צריכים להיות נפרדים זה מזה (טור, ב”י ושו”ע ח, ז).[8]

בעבר היה מצוי שלעיתים חוטי הציצית נקרעו מבלי שהלובש שם לבו לכך, לפיכך כתב הרא”ש: “החרד על דבר ה’ יבדוק בציצית קודם עטיפה, כדי שלא יברך ברכה לבטלה”. אולם כיום, אצל רוב רובם של האנשים לא מצוי שחוטי הציצית נקרעים בלא משים, ולכן לא צריך לבודקם בכל יום אלא מעת לעת. ורק אם אירע דבר שאולי גרם לקריעתם, יבדקם מיד. ומי שמצוי אצלו שחוטי ציציותיו נקרעים, או מי שעוסק במלאכה שעלולה לגרום לקריעתם, נכון שיבדקם בכל יום לפני הברכה.[9]


[8]. במנחות (מב, א), אמר אביי שצריך להפריד את חוטי הציציות. ביאר הטור (ח, ז), כי משמעות המילה ‘ציצית’ על שם החוטים הנפרדים. אמנם לדעת העיטור (הל’ ציצית סח, א), החובה להפריד את הציציות היתה בעת שהטילו תכלת, ועתה “יפה לדקדק ולעשות זכר לתכלת”. אולם למעשה נפסק שגם כשאין תכלת יש להפריד את הציציות (שו”ת מהרי”ל החדשות ו; שו”ע או”ח ח, ז). אך אין ההפרדה מעכבת את המצווה, לכן אין להפסיד תפילה בציבור עבור כך (מ”א ח, י; א”ר ח; שועה”ר יב; מ”ב יח). כאשר החוטים טובים, כמו בימינו, הם אינם נוטים להסתבך, ואין צורך לעסוק בהפרדתם (ערוה”ש יג). אמנם אם בפועל הסתבכו, כגון לאחר הכביסה, יפרידם.

[9]. כתב הרא”ש (הל’ ציצית כ): “והחרד על דבר ה’ יבדוק בציצית קודם עטיפה, כדי שלא יברך ברכה לבטלה”. ובשו”ת הרא”ש (ב, ט), כתב ש”העולם לא נהגו כן… משום דמוקמינן להו בחזקת כשרות, עד שיוודע לו שנפסלו”. הרי שמן הדין אין צריך לבדוק, אך טוב לבדוק. בשו”ע (ח, ט), כתב עפ”י הרא”ש: “קודם שיברך, יעיין בחוטי הציציות אם הם כשרים, כדי שלא יברך לבטלה”. ביאר ט”ז ח, שמצד ביטול מצוות ציצית אין חשש, כי סומכים על החזקה, אבל משום חומרת איסור ברכה לבטלה חששו יותר והצריכו בדיקה. וי”א שצריך לבדוק גם עבור קיום המצווה (מ”ב כב). אולם כל זה מידת חסידות, וכ”כ בשו”ת זרע אמת (ג, קמב), ערוה”ש (ח, יד-טו). ורבים וגדולים לא נהגו במנהג חסידות זה (ר”י סתהון ב’וילקט יוסף’ כלל ט; יחו”ד ו, א). ואף לסוברים שצריך לבדוק, כיוון שמן הדין סומכים על החזקה, אין להפסיד עבור הבדיקה תפילה בציבור (מ”א יא). וכן העולה לתורה, משום ‘טרחא דציבורא’ לא יבדוק (ט”ז יג, ג; בא”ח בראשית ג. ועי’ מ”ב ח, כב). וי”א שיבדוק (מטה משה טו; א”ר ח, י). ונראה שכיום, כאשר בפועל אצל רוב רובם של האנשים לא מצוי שהחוטים נקרעים מבלי משים, אין צריך לבדוק. וכפי שכתב מ”א (ח, יא), שאין צריך לבדוק את החוטים במקום הנקב, כי אין מצוי שהציציות נקרעות שם. גם לט”ז (ח, ח), שכתב שצריך לבדוק שם, זה רק משום “שרגיל גם כן להתקלקל”. הרי שהכל תלוי בשאלה האם מצוי שהציצית תיפסל, וכיום לאדם רגיל אין זה מצוי שהציצית נפסלת. אך מי שעוסק במלאכה שבעטיה לעיתים הציצית נפסלת, וכן מי שמצוי אצלו שחוטי ציציותיו נקרעים, נכון שיבדקם בכל יום.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן