קטגוריות

יא – טלית שציציותיה נפסלו

ארבע הציציות שמצווה להטיל בארבע כנפות הבגד מעכבות זו את זו, שארבעתן מצווה אחת (מנחות כח, א). לפיכך, אם נפסלה אחת הציציות (ראו להלן ב, יב), אסור ללבוש את הבגד, ואם עבר ולבשוֹ, ביטל מצוות עשה. ואם יצא עמו בשבת לרשות הרבים במקום שאין עירוב, עבר גם באיסור ‘טלטול’, מחמת הציציות שנותרו על הבגד. שכן כל זמן שהציציות כשרות, הן חלק מהבגד ומותר לצאת בהן בשבת לרשות הרבים, אבל אם נפסלו, הן הופכות למיותרות ואסור לטלטל אותן (שבת קלט, ב; שו”ע או”ח יג, א-ב).

היה לבוש בטלית וראה שאחת הציציות נקרעה מכנף בגדו, או שנקרעו חוטיה באופן שנפסלה, עליו להסיר אותה מיד, מפני שבכל רגע שהוא משאיר אותה עליו הוא מבטל מצוות עשה (מנחות לז, ב). ואם יש לו מכך בושה גדולה, כגון שהוא מדבר מול קהל, רשאי להמתין עד שיוכל להסירה (ואם גילה בשבת שהציצית פסולה, ראו בהערה).[13]

מותר להתיר ציציות מטלית אחת כדי לקושרן בטלית אחרת, אבל בלא סיבה אסור להסירן, שאין לבזות את הציציות בחינם (מנחות מא, ב; שו”ע טו, א). אם חוטי הציצית התבלו ואיבדו את נוים, מותר לחותכם כדי לקשור במקומם חוטים נאים (מ”ב טו, ג. עי’ פנה”ל כשרות יג, יא).

חוטי ציצית שנחתכו, וכן טלית פסולה שבלתה, אינם צריכים גניזה, הואיל והם ‘תשמישי מצווה’ ולא ‘תשמישי קדושה’ (להלן יד, ח). לפיכך אפשר להניחם בפח באופן מכובד, ואם היו בפח דברים מטונפים, יעטפם בנייר או בשקית, וכך יניחם בפח. כמו כן, לא ישתמש בהם לדברים בזויים, כמו לעשות מהטלית סמרטוט רצפה (עי’ שו”ע ורמ”א כא, א-ג).[14]


[13]. כאשר מצווה או איסור מתנגשים עם כבוד הבריות, שלוש מדרגות בדבר: א) ‘לא תעשה’ מהתורה – אסור לעבור אפילו במקום של בושה גדולה. ב) עשה מהתורה – מותר לבטל כדי למנוע בושה גדולה. ג) איסור מדרבנן – מותר לעבור גם כדי למנוע בושה רגילה. לפיכך, ההולך ברשות הרבים בשבת וראה שהציצית נפסלה, כיוון שאם ימשיך ללכת יעבור באיסור ‘לא תעשה’ מהתורה של טלטול ברשות הרבים, גם כאשר הדבר כרוך בבושה גדולה, עליו להסיר את הטלית מיד. ואם היא רשות הרבים מדברי חכמים (‘כרמלית’), במקום שיש בושה להסיר את הציצית, גם כשאינה בושה גדולה, יכול להמשיך ללכת בה עד ביתו ושם להסירה, שגדול כבוד הבריות שדוחה איסור מדברי חכמים (מנחות לז, ב; שו”ע יג, ג). ואין זה נחשב ביטול ‘עשה’, מפני שמצוות עשה מהתורה להטיל בבגד ציציות, וכיוון שבשבת אסור לקשור ציצית, אין הוא נחשב מבטל מצוות עשה מהתורה, אלא שבטלטול הוא עובר על איסור דרבנן (מרדכי בשם ר”י; ב”י יג, ג; מ”ב ט). והיום, לרוב הפוסקים הרחובות שלנו נחשבים ‘כרמלית’ (פנה”ל שבת כא, ט). וכן מי שראה בשבת שטליתו נפסלה, והוא מתבייש לשבת בבית הכנסת בלא טלית, ואין לו אפשרות לקבל טלית בהשאלה, יכול להתעטף בפסולה בלא ברכה (רמ”א יג, ג). ואם ראה ביום חול שהציצית פסולה, שאז אפשר לקשור ציצית, בכל רגע ורגע שאינו מסיר אותה הוא מבטל מצוות עשה מהתורה, ואזי רק במקרה של בושה גדולה מותר לו להישאר עימה, אבל אם הבושה רגילה, חייב להסירה (מ”א ח; מ”ב טו).

[14]. כתב בשו”ע (כא, א), עפ”י מגילה (כו, ב), שחוטי הציצית אינם צריכים גניזה ומותר לזורקם לאשפה. ואילו בארחות חיים (ח”א ציצית לד), כתב שאין לנהוג בהם מנהג בזיון. כתב הרמ”א שלפי זה אסור לזורקם במקום מגונה, ולמהרי”ל נכון להדר לגונזם. אולם אפשר לומר שאינם חולקים, ומותר לזורקם לאשפה שאין בה דברי טינוף אך לא לאשפה שיש בה טינוף. וכיוון שבעבר פעמים רבות היה באשפה טינוף, היו שהורו לגונזם. לפיכך מה שכתבתי למעלה מוסכם על רוב הפוסקים. ועי’ בפנה”ל כשרות יג, יא.

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן