ג – גודל הבגד

[4]. מנחות (מ, ב): “טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי – חייבת בציצית. אין הקטן מתכסה בו ראשו ורובו, אף על פי שהגדול יוצא בה עראי – פטורה”. רמב”ם (ציצית ג, א), רוקח (שסא) וארחות חיים (הל’ ציצית כא), לא הזכירו את התנאי שגדול יהיה יוצא בה דרך עראי. וביארו שלא מדובר בתנאי נוסף, אלא בטעם הדין, שכל בגד שקטן מתכסה בו ראשו ורובו חייב בציצית מפני שדרך גדול לצאת בו דרך עראי (ר”י אבוהב המובא בב”י; עולת תמיד א). וכן דעת שו”ע (טז, א). לעומת זאת, סמ”ק (לא), רי”ד, ריא”ז, רבנו ירוחם וטור, הביאו את שני השיעורים. וביארו ב”ח, פמ”ג ועוד, שלדעתם אכן ישנם שני תנאים: א) שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו, ב) שהגדול בן שלוש עשרה אינו מתבייש לצאת בו לשוק. ואם מתקיים בו רק אחד מהתנאים – פטור. וכ”כ רמ”א. ואחרונים רבים כתבו, שחייב בציצית אך אין לברך עליו (מ”ב טז, ד).

לטור וב”י (בביאור הרמב”ם), קטן הוא בן תשע, וכן דעת רוב האחרונים. אמנם יש מחשיבים קטן כבן שש-שבע (רמב”ם וראב”ד על פי הבנת החינוך שפו, וסמ”ק על פי הב”ח). ויש אומרים כבן חמש (רדב”ז ד, ב’ אלפים קו).

למעשה, יש סוברים ששיעורו שלושת רבעי אמה על חצי אמה (קיצוש”ע ט, א); יש סוברים אמה על אמה (פרי הארץ א, א; בית דוד או”ח ח; נחפה בכסף א; האלף לך שלמה או”ח ד); יש סוברים אמה וחצי על אמה (ארצות החיים טז, ד; רב פעלים ח”ב או”ח ו); ויש מחמירים שתי אמות על אמה בלא להחשיב את נקב הצוואר (סידור הרב). למעשה, יש שחששו מאד וכתבו שאין לברך על ‘טלית קטן’ כי מתביישים לצאת בה לשוק, אלא יש לפוטרה בברכת ה’טלית גדול’ (א”א בוטשאטש; יחו”ד ה, ב), אך למעשה הלכה כדעת רוב רובם של הפוסקים, המחייבים בגד של אמה וחצי על אמה (הרב אליהו, מאמר מרדכי לימות החול ז, עח), שכן בגד כזה מכסה את ראשו ורוב גופו של בן תשע, וגם מכסה את רוב גופו של בן שלוש עשרה, הן מצד גבו והן מצד בטנו, והוא אינו מתבייש לצאת בו. ואם יש שמתביישים בו, אין זה מפני גודלו אלא מפני שאין רגילים ללכת ב’טלית קטן’ מעל הבגדים (באו”ה טז, א ‘לשוק’). והמהדרים לוקחים ‘טלית קטן’ כשיעור שתי אמות על אמה, וכדי שגם נקב הצוואר ייחשב, מקפידים ששיעור הבד שבכתפיים יהיה מרובה מהפתח של הצוואר, והמהדרים עושים גם פתח בצורת משולש, כך שבפועל, אף שהבגד ששם מתקפל על הגוף, כיוון שהוא מכלל הטלית הוא מצטרף לשיעור. על שיעורי האמה, ראו בפנה”ל סוכות ב, 1. ואין לחוש בזה לשיעור נו”ב וחזו”א, כי האחרונים שכתבו אמה וחצי דיברו על השיעור שהיו רגילים בו.