בעשרות השנים האחרונות החלו להצטבר ראיות שצבע התכלת הופק מחילזון שחי בתוך קונכייה ושמו ‘ארגמון קהה קוצים’, אשר שימש בעבר להפקת צבע ארגמן (סגול-אדמדם), ועל ידי חשיפתו לשמש בתהליך הכנת הצבע הוא הופך לכחול. ראשית, תכונותיו מתאימות באופן כללי לתיאור חכמים (מנחות מד, א) אודות החילזון שממנו הפיקו את התכלת. ‘גופו דומה לים’, כי מצטברים על קונכייתו יצורים זעירים שמשווים לו מראה אפור כחלחל. ‘ברייתו דומה לדג’, שהוא חי בים. ‘עולה אחד לשבעים שנה’, שקשה להשיגו ואחת לכמה שנים מתחוללת תופעה אקלימית מיוחדת שגורמת לפרטים רבים שלו לצוף על פני הים. ‘בדמו צובעים תכלת’, מנוזל שקיים בגופו מייצרים תכלת. עוד אמרו חכמים, שנוטלים ממנו את הדם בעודו חי (שבת עה, א), ואכן אם יעבור זמן ממיתתו לא יוכלו להפיק ממנו צבע. שנית, באזור שבין חיפה לצור, שאמרו חכמים שבו ייצרו את התכלת, נמצאו שרידים ארכיאולוגיים רבים של ייצור צבע בכמויות גדולות מ’ארגמון קהה קוצים’. ומסתבר שהוא היה הצבע המלכותי שבו השתמשו בימי קדם להפקת צבעי ארגמן וכחול, ואותו צוותה התורה להטיל בציצית. ועוד, הואיל ולא מצאנו שחכמים הזהירו מפני זיוף אלא מ’קלא אילן’, משמע שלא היה עוד חילזון שיכלו להפיק ממנו תכלת.
מנגד, יש סוברים ש’ארגמון קהה קוצים’ אינו החילזון שממנו הפיקו את התכלת. ראשית, צבעו העיקרי הוא ארגמן ולא כחול, ולכך שימש ברחבי האימפריה הרומית והביזנטית, ורק על ידי חשיפה לשמש בתוספת חומר כימי שמסייע לקליטת הצבע, ניתן לצבוע ביעילות בצבע כחול. שנית, הוא אינו תואם לתיאורם המדויק של חכמים. גופו אינו דומה לים אלא צבעו שקוף-אפור כחילזון. הוא לא דג אלא רכיכה בעלת קונכייה. הוא לא עולה אחת לשבעים שנה אלא ניתן למוצאו תמיד. אין צובעים בדמו אלא בנוזל שמפיקים מבלוטה שבגופו.
בנוסף, כפי הנראה המשיכו לייצר צבע מ’ארגמון קהה קוצים’ גם בימי תקופת הראשונים, לאחר שהגאונים והראשונים כתבו שהתכלת נעלמה מאיתנו, ומכך שלא ייצרו תכלת לציצית משמע שחילזון זה אינו החילזון שממנו היו מפיקים תכלת.[20]
בנוסף, ישנו ספק מהו צבע התכלת. רבים סוברים שהוא כחול כהה, אולם יש סוברים שהוא כחול בהיר, טורקיז או אף סגול. וממילא ספק האם הצבע היוצא מ’ארגמון קהה קוצים’, שהוא כחול כהה, הוא הצבע הנכון להלכה.[21]
אולם קשה, אם התכלת הופק מ’ארגמון קהה קוצים’, מדוע נשכחה התכלת, הרי חילזון זה היה ידוע במשך תקופת השכחה, ואף שימש לצביעה באימפריה הביזנטית עוד מאות שנים אחרי היעלמות התכלת מישראל. גם התייר בנימין מטודלה סיפר שהיו יהודים בקהילות חשובות ביוון ובטורקיה שהתפרנסו מעשיית בגדי פאר מארגמן, “ובהם חכמים גדולים במשנה ובתלמוד” (מסעות בנימין מטודלה). יש שהשיבו שאולי הפיקו את הארגמן באופן אחר ולא מחילזון זה שאכן נשכח (ראו ‘והיה לכם לציצית’ א). אולם קשה לקבל הסבר זה, שכן לפי הממצאים שבידינו, נראה שהמשיכו בכל הדורות להפיק צבע ארגמן מ’ארגמון קהה קוצים’. ואולי שכחו כיצד להפיק ממנו תכלת. ועדיין קשה, היאך צבּעים מומחים שכחו דבר כזה. ואולי היו דורות שבהם מחמת גזירות או עוני הפסיקו להפיק תכלת, ואח”כ כשחזרו לעסוק בצביעה שכחו את מסורת הפקת התכלת. ואולי מחיר התכלת היה יקר מאוד, עד שהורו הרבנים שלא לנסות להשיג תכלת כדי שלא יתבטלו עקב כך מקיום המצווה בלבן, ואולי לכן נשכחה דרך הפקת התכלת לגמרי (ואולי כך אפשר להבין מישועות מלכו או”ח ב).
[21]. אמרו חכמים (מנחות מג, ב), שצבע התכלת דומה לים שדומה לרקיע. ובירושלמי (ברכות א, ב) אמרו, שהתכלת דומה לים, שדומה לעשבים, שדומים לרקיע. למעשה, הסתפקו הרבנים והחוקרים מהו צבע התכלת שבתורה. רבים סוברים שהוא כחול כהה, שכן אמרו חכמים (ב”מ סא, ב) שיכלו לזייף את התכלת ב’קלא אילן’, והערוך כתב שהוא הנקרא ‘אינדיגו’ שממנו הפיקו צבע כחול כהה והוא הדומה לרקיע לעת ערב (‘פתיל תכלת’ ב, ‘התכלת בישראל’ ו). ויש אומרים שהוא כחול בהיר, כמו הרקיע בצהריים הנקרא בפינו תכלת (ר’ אברהם בן הרמב”ם על שמות כה, ד; תפארת ישראל). ויש אומרים שהוא סגול (מקור חיים יח, ג; ד”ר זיידרמן תחומין ט, ופרופ’ קורן תחומין מד). ויש אומרים שהוא טורקיז (ר”ש סירילאו ירושלמי ברכות א, ב; פרופ’ פליקס ב’חי וצומח בתורה’ עמ’ 94-95). ראו סיכום השיטות בספר ‘התכלת’ (עמ’ 299-304, לידידי הרב מנחם בורשטיין). אחר הכל, הדעה הרווחת שהתכלת שבתורה היא הצבע הכחול, וכפי הנראה ייצרו אותו בגוונים שונים, כי סברו שכל גווני הכחול כשרים (פתיל תכלת ב, לרבי מראדזין; וכך עולה משו”ת רדב”ז ה, מח; הרב ראק תחומין טז; חותם של זהב כו-כז). ככלל, הצבע הכחול היוצא מ’ארגמון קהה קוצים’ על ידי חשיפה לשמש הוא כחול כהה, אולם ניתן להפיק ממנו מגוון רחב של צבעים, כדוגמת ארגמן, וכחול שנוטה לסגול, טורקיז ועוד.
