מצווה מהתורה להקריב בימים מיוחדים קרבנות ציבור נוספים לכבוד קדושת היום, והם נקראים 'מוספים', וכנגד קרבנות המוסף תיקנו חכמים להתפלל באותם ימים תפילת מוסף. אלו הם הימים: שבתות, ראשי חודשים, ימים טובים וחול המועד.
נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות להתפלל מוסף. יש אומרים שהואיל וגם בתפילת מוסף מבקשים רחמים, הרי שהיא כשאר תפילות החובה, שנשים חייבות בהן לדעת הרמב"ן. ועוד, שהואיל ונתקנו לכבוד קדושת היום, כשם שנשים מצוּות לומר קידוש בשבת כך צריכות להתפלל מוסף (מגן גיבורים). מנגד, יש אומרים שהואיל ותפילת מוסף תלויה בזמן, נשים פטורות ממנה (צל"ח). למעשה, הואיל וזו מצווה מדברי חכמים, הלכה כדברי המקילים, ואין חובה לנשים להתפלל מוסף, והרוצה להתפלל רשאית ויש לה בזה זכות. ובראש השנה וביום הכיפורים, ראוי שכל אשה תתפלל מוסף, מפני שעיקר בקשת הרחמים של הימים הנוראים בתפילת מוסף.[11]
תיקנו חכמים לגברים לומר הלל בחגים ובחנוכה. וכן נוהגים לומר הלל בראשי חודשים. וכיוון שאמירת ההלל תלויה בזמן, נשים פטורות ממנה, והמתנדבת לומר הלל מקיימת מצווה. למנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד אף תברך, ולדעת רבים מפוסקי ספרד לא תברך.[12]
[11]. אפשר לתלות את המחלוקת בדעת הרמב"ן והרמב"ם, שלרמב"ן נשים חייבות בכל התפילות שתיקנו חכמים ובכללן מוסף, ולרמב"ם (לדעת אחרונים רבים), חייבות רק בתפילה אחת ביום, אבל ממוסף, שהזמן גורם, פטורות. ואפשר לומר שגם לרמב"ן נשים פטורות, מפני שעיקר המוסף במקום הקרבן ולא כרחמים, ורק בתפילות שעיקרן לרחמים נשים חייבות. ועוד, שהואיל והיו מקריבים את המוסף מתרומת מחצית השקל, ונשים פטורות מנתינת מחצית השקל, ממילא פטורות גם ממוסף. מנגד, אפשר לומר שגם במוסף אנו מבקשים רחמים, ונשים שייכות לזה כגברים. ועוד, שגם הנשים היו מתכפרות בקרבן מוסף, ולכן אף הן צריכות להתפלל מוסף. וספק דרבנן להקל, ולכן נשים פטורות מתפילת מוסף, ואם ירצו יוכלו להתפלל. (בכה"ח רפו, ז, כתב שהמנהג שנשים מתפללות מוסף כמו שחרית. וע"ע בהליכות ביתה ו, ו).
[12]. ראו לעיל הערה 10, וכפי שכתבתי שם, גם בין הפוסקים הספרדים, יש סוברים שנשים רשאיות לברך. ועי' בהליכות ביתה ח, ז, ובהערות, ולהלן כג, 9.