כפי שלמדנו, לכתחילה יש לברך את ברכות השחר סמוך לקימה מהשינה, ואין צורך לאומרן דווקא אחר שיעלה השחר. ולכן הקמה לפני עלות השחר, כדי לעבוד או ללמוד או לכל מטרה אחרת, תאמר מיד לאחר הקימה מן השינה את ברכות השחר. אבל לפני חצות הלילה אין לברך את ברכות השחר, ולכן הקמה מן השינה לפני חצות, תמתין עד לאחר חצות הלילה, ואחר שתתפנה תיטול ידיים, תברך על הנטילה ואת שאר ברכות השחר. ואם ברכה לפני חצות הלילה לא יצאה. (זמן חצות משתנה לפי עונות השנה ומופיע בלוחות). (מ”ב מז, לא; כה”ח כט; פ”ה תפילה ט, 4; ולעיל ה, ד).
הקמה אחר חצות הלילה לכמה שעות ומתכננת אח”כ לחזור לישון עד הבוקר, תאמר את ברכות השחר אחר קימתה העיקרית. אם עיקר קימתה באמצע הלילה, ואילו השינה שתישן לפנות בוקר נחשבת אצלה כמו שינה בצהרים, אזי מוטב שתברך את ברכות השחר אחר קימתה הראשונה. ואם עיקר קימתה בבוקר, תברך את ברכות השחר אחר קימתה השנייה.[3] וכן תנהג לגבי ברכות התורה (כמבואר בהמשך ז, ז).
