חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

א – ברכות ההודאה

ברכות רבות תקנו חכמים לומר מיד עם הקימה בבוקר, ועניינן להודות לה' על הטוב שהוא גומל לנו בכל יום. וכך מובא בתלמוד (ברכות ס, ב), כשיתעורר משנתו יודה לה', ויאמר: "אלוהי, נשמה שנתת בי טהורה וכו', ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים"; וכשישמע את קול התרנגול המבשר את בואו של היום החדש, יאמר: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה"; וכשיפתח את עיניו, יברך: "פוקח עיוורים"; וכשיפשוט איבריו ויתיישב על מיטתו אחר שהיה אסור בכבלי השינה, יברך: "מתיר אסורים"; וכשילבש בגדיו, יברך: "מלביש ערומים"; וכשיעמוד על רגליו, יברך: "זוקף כפופים"; וכשיניח את רגליו על הארץ, יברך: "רוקע הארץ על המים"; וכשינעל את מנעליו, יברך: "שעשה לי כל צרכי"; וכשיתחיל ללכת, יברך: "המכין מצעדי גבר"; וכשיחגור את חגורתו, יברך: "אוזר ישראל בגבורה"; וכשיניח על ראשו כיסוי, כובע או כיפה, יברך: "עוטר ישראל בתפארה"; וכשייטול את ידיו, יברך: "על נטילת ידיים"; וכשירחץ את פניו, יברך: "המעביר חבלי שינה מעיני" וכו'.

שגרת החיים שׁוחקת בדרך כלל את תשומת הלב שלנו לכל הטובה שהקב"ה משפיע עלינו, ובעקבות כפיות הטובה הזו אף הברכה היומיומית שהקב"ה משפיע על האדם אינה משמחת אותו, וחייו נעשים משעממים וריקנים, וכדי לצאת מהשיממון הוא מחפש ריגושים שונים ונגרר אחר תאוות שליליות. כדי שלא נהיה כפויי טובה תקנו לנו חכמים את ברכות השחר, שבהם נודה לבוראנו על כל הדברים הגדולים והקטנים שעל ידם אנו יכולים לתפקד בעולם. ומתוך הכרת התודה לה', אנו זוכים להתבונן על העולם במבט עשיר ומלא. אנו לומדים שלכל דבר בחיינו יש ערך אלוקי, ומתעורר בנו חשק לפעול טוב ביום החדש.

נשים חייבות כגברים לברך ברכות השחר, כדי להודות לה' על הטובה המתחדשת בכל יום. [1. מפשטות דברי הטור והשו"ע מו, ד, משמע שנשים חייבות בברכות השחר. וכ"כ במ"ב ע, ב, ובערוה"ש ע, א. אמנם הוסיף במ"ב שלפי דעת הרשב"א ודה"ח (כמובא במ"ב נב, י, ובאו"ה שם), שזמן ברכות השחר הוא כזמן תפילה עד ארבע שעות, אם כן הזמן גרמן ואינן חייבות. אלא שלמנהג הרמ"א יז, ב, יכולות להמשיך על עצמן חיוב ולברך, ע"כ. אולם למעשה, ברור שנשים צריכות לברך ברכות השחר, ואף מנהג הספרדיות כן. וכמה טעמים לכך וכל אחד מהם מספיק להלכה. ראשית, מפני שנפסק להלכה שזמנן של ברכות השחר כל היום (כמבואר בהמשך הלכה ה', וכ"כ ביחו"ד ד, ד). שנית, מפני שהן ברכות ההודאה, שנשים חייבות בהן כגברים, שאסור לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה (ברכות לה, א). ובשו"ת מחזה אליהו יג, באר עפ"י סברות טו"א וחכמת שלמה, שגם לדה"ח אין ברכות השחר נחשבות שהזמן גרמן, אלא המציאות שקמים בבוקר גורמת לכך שצריך לברכן סמוך לתחילת הנאתן. (ולפי אור לציון ח"ב ד, א, אכן נשים פטורות מטעם שהזמן גרמן, אלא שטוב שיברכו, כיוון שהן ברכות השבח וההודאה. ע"כ. ולפי הסברות שכתבנו נשים חייבות). וכפי שכבר למדנו לעיל ב, ד-ה, אפשר בדיעבד לצאת ידי חובת תפילה בברכות השחר.

שתי ברכות נתקנו מפני מנהג הגברים, אבל כיוון שיש בהם שבח כללי לישראל, גם נשות ישראל צריכות לברכן, וכפי שנלמד בהמשך בהלכה ד'. האחת – ברכת "אוזר ישראל בגבורה" שנתקנה על חגירת החגורה להפסיק בין הלב לערווה (רמ"א מו, א), שהוא דין השייך לגברים, כמבואר בהמשך (י, ז). והשנייה – "עוטר ישראל בתפארה" שנתקנה על כיסוי הראש לגברים (מ"ב מו, ט), וכמבואר בהמשך י, ה-ו. (וכ"כ בהליכות ביתה ג, הערה יא).]

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן