קטגוריות

ו – דיני הברכה

הלובשים בבוקר ‘טלית קטן’ וסמוך לכך הולכים להתפלל שחרית ומתעטפים ב’טלית גדול’, יברכו על ה’טלית גדול’ ויכוונו לפטור גם את ה’טלית קטן’. אבל אם תעבור יותר מחצי שעה עד שיתעטפו ב’טלית גדול’, נכון שיברכו על ה’טלית קטן’ סמוך ללבישתה, ולפני שיתחילו להתפלל שחרית יברכו על ה’טלית גדול’.

המסיר את ה’טלית גדול’ למשך זמן קצר מתוך כוונה לחזור ולהתעטף בה, וכן מי שנפלה ממנו הטלית באמצע התפילה, כשיחזור להתעטף בה לא יברך, כי הברכה שבירך עליה בתחילה עדיין מועילה לו, הואיל ולא התכוון להפסיק לקיים את המצווה.

כיוצא בזה, הפושט את ה’טלית קטן’ באמצע היום על מנת לחזור ללובשה, כיוון שכוונתו לחזור ללובשה – אינו חוזר לברך. אבל אם התכוון לפושטה למשך יותר מחצי שעה, כגון שהתכוון לשחות בבריכה, כשיחזור ללובשה – יברך. ואף אם התחרט וחזר ללובשה אחר חמש דקות, כיוון שהתכוון להסירה למשך יותר מחצי שעה, כשיחזור ללובשה – יברך. וכן אם התכוון לפשוט אותה לזמן קצר, ולבסוף התעכב למשך יותר מחצי שעה, כשיחזור ללובשה – יברך.[7]

הקונה או מקבל ‘טלית גדול’ או ‘טלית קטן’, יברך ‘שהחיינו’ כדרך שמברכים על בגד חדש (שו”ע או”ח כב, א).


[7]. כתב שו”ע (ח, יד): “אם פשט את טליתו, אפילו אם היה בדעתו לחזור ולהתעטף בו מיד – צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו”. וכך דעת ראשונים רבים (רב עמרם גאון, שבולי הלקט, רבנו יונה, רבי אברהם אלשבילי), וכן כתבו כמה אחרונים (יד אהרן, חמד משה). לכן לדעתם, מי שהסיר את טליתו כדי להיכנס לשירותים, צריך לברך כשיחזור להתעטף בה. אמנם למעשה אין נוהגים כן (רמ”א, ב”ח, מ”ב לז). אלא המנהג כאחת משתי הדעות הבאות: יש אומרים שכל שהסיר את הטלית ודעתו היתה לחזור ולהתעטף בה, וההפסק היה של פחות משלוש שעות, לא יחזור לברך (שועה”ר ח, כג; כה”ח נב; הליכות שלמה ג, ז, הערה יג). ויש אומרים שהשיעור קצר בהרבה, וכפי שכתב בחיי אדם (ד, ו), ש”אם לא היה בדעתו ללבשו מיד” – צריך לברך, כי נחשב שהסיח את דעתו. וכ”כ קיצשו”ע (ט, י). וכך משמע ממ”ב (ח, לז), בשם הגר”א. שיערו אחרוני זמננו הפסק זה בשיעור של חצי שעה (יבי”א ח”ח או”ח ב, ו). וכן נראה למעשה, שכן דעה זו היא הממוצעת והמכרעת בין השיטות. כלומר, על כל התעטפות בציצית צריך לברך, זולת מקרה שפשט אותה על מנת ללובשה תוך חצי שעה. פשט את הטלית בלא שחשב לחזור ולהתעטף בה, גם אם הפסיק למשך פחות מחצי שעה – יברך עליה. אבל אם פשט את הטלית בתוך התפילה, מן הסתם דעתו היתה לחזור וללובשה, וגם בלא שחשב על כך במפורש לא יברך עליה (מ”ב לח).

אם נפלה ממנו הטלית בלא כוונה, רבים סוברים שצריך לברך כשיחזור להתעטף בה (שו”ע ח, טו; מ”ב לט). אולם למעשה גם במצב זה נוהגים שלא לברך, הואיל ולא רצה להפסיק לקיים את המצווה, וספק ברכות להקל (נימוק”י בשם רבינו יונה הל’ ציצית יב, א; שולחן גבוה ח, כג; יפה ללב; מהרש”ם ד, קמח; הליכות שלמה ג, יד; יבי”א ח”ג יו”ד יז, יא).

פניני הלכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


הרשמה לקבלת הלכה יומית

כל יום שתי הלכות לפי תכנית 'הפנינה היומית' אצלך במייל

    כתובת דוא"ל



    לומדים יקרים,

    השבוע אנו מסיימים את הלימוד בפרק האחרון של הספר “פניני הלכה – העם והארץ” במסגרת תכנית הלימוד “הפנינה היומית”. אנו ממשיכים בלימוד היומי בספר “ברכות”.

    לחלק מכם יש מהדורה קודמת של הספר “העם והארץ”, שבה מופיע פרק נוסף על גיור. לפני כשנה וחצי הוצאנו מהדורה מעודכנת ללא פרק זה. על גיור הוצאנו ספר חדש – “פניני הלכה – גיור”.

    כמחווה מיוחדת ללומדי ההלכה היומית, אנו מציעים לכם את ספרי פניני הלכה במהדורה החדשה – העם והארץ + גיור במחיר מיוחד של 40 ש”ח בלבד. או גיור במהדורה הרגילה + העם והארץ במהדורת כיס ב-30 ש”ח בלבד.

    להזמנה לחצו כאן 
    בברכה ובתודה על לימודכם, מכון הר ברכה

    דילוג לתוכן