מתחילה צריכה להיות הכרה בערכה של התורה ותלמודה, ובערכן של המצוות שהזמן גרמן, שהן מאירות את חיי היום יום. תפקידם של הגברים להיות אחראים על שמירת הערכים הכלליים הבאים לידי ביטוי במצוות הללו, ולהכריז עליהם בפומבי בזמנים קבועים, כפי מצוות התורה. מתוך ההכרה בערך התפקיד הגברי, יכולות הנשים לקלוט את האור שבמצוות הללו ולהמשיך אותו אל כל רבדי החיים. וככל שיתעטפו יותר בענווה כך יוכלו לקלוט יותר את האור.
במבט ראשון, נראה מעמדם של הגברים גבוה ממעמדן של הנשים, הגברים מופיעים יותר כמנהיגים ומשפיעים, ואילו הנשים נוטות יותר לקבל. אולם ככל שמתבוננים לטווח ארוך יותר, נמצא כי ההשפעה הנשית הולכת וגוברת. וכפי שמספרים חכמים (בראשית רבה יז, ז): "מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה".
האיש בולט יותר בצדדיו האנושיים, השכל נראה כשיא האנושיות, אולם האשה בולטת יותר בקליטתה את העניין האלוהי; ולכן אע"פ שהבעל מצוּוה ללמוד תורה ולקבוע את הערכים, היחס הכללי אליהם מושפע יותר מהאשה, וצִדקותה או להיפך רשעותה, מקרינות על בעלה. לטווח ארוך, היחס הכללי לאמונה, משפיע יותר. ולכן אם האשה צדקת, והיחסים בין בני הזוג טובים, מסתבר שלבסוף גם בעלה יהיה צדיק; ואם היא רשעה, מסתבר שלבסוף גם בעלה יהיה רשע.
וכך רמוז בחכמת הנסתר, שבתחילה מתגלה יותר מעלתו של הגבר, ואילו מעלתה של האשה פנימית ונסתרת, וכמו שנאמר: (תהלים מה, יד): "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה". אולם בעתיד תתגלה יותר מעלתה של האשה, כפי שרמוז בפסוק (ירמיהו לא, כא): "כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". בעולם הזה, מבטנו חיצוני, ולכן מעלתו של האיש הלומד והמנהיג גבוהה ממעלתה של האשה. אולם לעתיד לבא, המבט יהיה יותר עמוק, ואז תתגלה מעלתה של האמונה והקליטה הפנימית האינטואיטיבית, עד שמעמד האיש והאשה יהיה שווה. ובעולם הבא, תתגלה כל כך מעלתה של האמונה והקליטה האלוהית, עד שמעמד האשה יהיה גבוה ממעמד האיש. אמנם גם אז יהיה מקום וצורך בלימוד ובהגדרות שכליות, אלא שהקליטה הרגשית, הנשית, תהיה חשובה יותר.
אפשר לומר שלאחר חטא אדם הראשון וכניסתו של יצר הרע לתוך האדם, קשה יותר לסמוך על האינטואיציה ועל הרגשות הטבעיים, ועיקר ההתמודדות עם היצר הרע נעשית על ידי הדרכתו של השכל, שצריך לשלוט על הרגש ולהנהיגו. אולם ככל שהעולם יתוקן, והאמונה והמוסר יהיו נחלת הכל, כך יהיה פחות חשש שמא הרגש הטבעי יתפרץ באופן מוטעה והרסני, וממילא המעצורים על גילויו של הרגש יוסרו, ומעלתו תתגלה, ועימה מעלתה של האשה.
ואין לומר שהעולם הבא רחוק מאיתנו ואינו משפיע כלל על חיינו, מפני שגם היום הוא גנוז בעומק פנימיותינו. הנפש החיצונית כנגד העולם הזה, הרוח הפנימית כנגד העתיד לבוא, והנשמה היותר פנימית כנגד העולם הבא. לכן גם היום, ככל שמעמיקים יותר, רואים יותר את השפעתה של האשה. אולם הסדר הוא שמתוך הענווה והרגישות של האשה לקבל את מעלת האיש והשפעתו, האשה יכולה לגלות יותר ויותר את מעלתה.[6]
[6]. אפשר להאריך בנושא זה, אך כאן רק נרמוז לכך בקיצור, שגם היחס בין החמה המשפיעה ללבנה המקבלת, דומה ליחס שבין זכר לנקבה. מתחילה היו שתיהן שוות, ובעקבות גאוותנותה של הלבנה נתמעטה. אבל באמת, בעומק העניין, מעלתה גבוהה, שהיא קולטת את ההארה כאן בעולם הזה כפי עיקר מגמת הבריאה. ובמידה מסוימת, כך הוא היחס בין השמיים והארץ, שבמבט ראשון השמיים נעלים יותר, ובמבט שני תכלית הבריאה למען הארץ, וסוף מעשה במחשבה תחילה. וכן הוא היחס שבין שבט יהודה ושבט יוסף, מצד אחד יהודה מולך, אולם הבן היקר והחביב הוא יוסף, שהיה יפה כאשה, וביכולתו לגלות את כל האידיאלים הנשגבים בתוך העולם הזה, ביופי ובעושר.