אמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בארבע כוסות בליל הסדר (פסחים קח, ב), ובמקרא מגילה (מגילה ד, א), ובהדלקת נרות חנוכה (שבת כג, א), "שאף הן היו באותו הנס".
שני פירושים לכך: לרש"י ורשב"ם (פסחים קח, ב; שבת כג, א), חיובן נובע מזה שהן היו שותפות משמעותיות באותו הנס. על יציאת מצרים אמרו חכמים (סוטה יא, ב): "בזכות נשים שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים". שכן למרות ייסורי השיעבוד, הנשים לא איבדו את תקוות הגאולה, וניחמו את הבעלים וילדו את הדור הבא (פניני הלכה שמחת הבית וברכתו א, ח). נס פורים כידוע בא על ידי אסתר. ונס חנוכה התחיל על ידי אשה ושמה יהודית, שבגבורתה הצליחה לכרות את ראשו של ההגמון הצורר, וביטלה את גזירת היוונים כנגד הבתולות (פניני הלכה זמנים יא, 12-14). אם כן יוצא, שמבחינה מסוימת שייכותן של הנשים למצוות הללו אף קודמת לגברים.
מנגד, יש מפרשים, שמלשון "אף הן" משמע שעיקר החיוב על הגברים שחייבים במצוות עשה שהזמן גרמן, ואף נשים נגררות אחריהם בחיוב המצווה, כי אף הן היו באותו הנס (תוס' פסחים קח, ב, מגילה ד, א, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד).
אכן מהצד הגלוי, חובת הגברים קודמת, שעליהם מוטלת האחריות לקיום מצוות אלו. אולם מהצד העמוק, מעלת הנשים בהופעת ניסים אלו קודמת, ומצד זה השייכות שלהן למצוות אלו עמוקה יותר (ראו לעיל ג, ח-ט).