היוצא בימי ניסן ורואה עצי פרי שמוציאים פרחים, מברך: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם” (שו”ע או”ח רכו, א).
ונכון שגם נשים יברכו ברכה זו. ואף שברכה זו קשורה לחודש ניסן, ביארו שאין זה חיוב שתלוי בזמן, מפני שלדעת רבים אפשר לברך על ראיית הפרחים גם בחודש אחר. וגם לסוברים שאין לברך על הפרחים אלא בחודש ניסן, אין זה מפני שזמן הברכה תלוי בחודש ניסן, אלא מפני שהפרחים מופיעים בחודש ניסן, ולכן אמרו חכמים לברך בחודש ניסן. נמצא שהברכה תלויה בהופעת הפרחים ולא בזמן.[11]
[11]. עפ”י הריטב”א אפשר לברך גם לפני או אחרי חודש ניסן, וכך דעת רוה”פ, ובדיעבד אפשר לסמוך עליהם, כמבואר ביחו”ד א, א, וא”כ אין ברכה זו תלויה בזמן. וגם לסוברים שהיא תלויה בזמן, על פי טורי אבן מגילה כ, ב, אין זה נקרא תלוי בזמן, כי הוא תלוי בהופעת הפרחים, שמופיעים בניסן, ועל כן קבעו חכמים זמן הברכה לניסן. וכ”כ בהר צבי או”ח א, קיח, וחזון עובדיה ע’ ח’, והליכות ביתה יג, כג.
