נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, מפני שהיא מצוות עשה שתלויה בזמן. ואשה שתרצה לקיים את המצווה, יש לה זכות. וכפי שלמדנו (ב, ח), למנהג יוצאות ספרד לא תברך, ולמנהג יוצאות אשכנז יכולות לברך.
אלא שגם לפי מנהג יוצאות אשכנז, יש חוששים שהואיל ואשה אינה מצויה בבית הכנסת בשעת ספירת העומר, היא עלולה לשכוח לספור יום אחד, ואולי לא תשים לב לכך ותמשיך לספור אחר כך בברכה. ולפי ההלכה, מי ששכח לספור יום אחד, אינו רשאי להמשיך לספור בברכה, כי אם יברך – יש אומרים שברכתו לבטלה. וכדי שלא להיכנס לחשש הזה, יש אומרים שגם לפי מנהג יוצאות אשכנז, מוטב שלא יברכו על המצווה (מ"ב תפט, ה). ויש אומרים שעל פי הקבלה, אין לנשים לספור ספירת העומר (רב פעלים ח"א סו"י יב). מנגד יש אומרים שמנהג יוצאות אשכנז שנשים סופרות (מ"א תפט, א).
לפיכך, למנהג יוצאות אשכנז, מי שיודעת בעצמה שיכולה לספור את כל הספירה, ואם תשכח יום אחד תדע שלא לברך על המשך הספירה, רשאית לספור בברכה. ובמיוחד מי שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת ערבית, או שבני ביתה רגילים להזכיר לה לספור, או שהיא נעזרת בתזכורת מהמכשיר הנייד – יכולה לספור בברכה, כי החשש שתשכח לספור ספירת העומר קטן יותר. ומי שיש חשש סביר שתשכח לספור באחד הימים, עדיף שלא תספור בברכה.