נחלקו הפוסקים בשאלה אם נשים צריכות לשמוע קריאת 'זכור'. לדעת רוב הפוסקים, נשים פטורות, מפני שמצוות הזכירה קשורה למצוות מחיית עמלק, וכיוון שנשים אינן מצוּוֹת להילחם, גם אינן צריכות לזכור את אשר עשה לנו עמלק (החינוך תרג). ויש אומרים, שנשים שייכות למצוות המלחמה, שהן צריכות לסייע ללוחמים, ולכן גם עליהן מוטלת המצווה לזכור את עמלק. ואף שקבעו חכמים זמן לקריאת פרשת 'זכור', בשבת שלפני פורים, מכל מקום מהתורה אין לה זמן, והרי היא מצווה שאין הזמן גרמה ונשים חייבות בה (מנחת חינוך שם. ראו פנה"ל תורה עם וארץ יא, ח).
למעשה, לדעת רוב הפוסקים, נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור'. אולם לכתחילה טוב שאשה תשמע פרשת 'זכור', וכך נוהגות נשים רבות, שכן הכל מסכימים שהשומעת מקיימת מצווה. מי שקשה לה לבוא לבית הכנסת ובכל זאת רוצה לקיים את המצווה, תקרא בעצמה את הפרשה מתוך חומש, שלדעת רבים גם באופן זה ניתן לקיים את חובת הזכירה מהתורה. במקום שמקיימים בבית הכנסת שיעור לנשים, אפשר להוציא לשם כך ספר תורה ולקרוא בפניהן פרשת 'זכור'. ואף שאין שם מניין, יש בזה הידור, שישמעו את הפרשה מספר תורה כשר.[4]
[4]. מהתורה אפשר לצאת ידי המצווה בזכירה פעם אחת בשנה, ולכן המצווה אינה תלויה בזמן. אלא שלדעת רבים, כיוון שאין דרך נשים לצאת למלחמה, אינן מחויבות לזכור את מחיית עמלק. והחולקים סוברים, שבמלחמת מצווה הן חייבות, ופירש הרדב"ז (על הרמב"ם מלכים ז, ד) שהן חייבות לספק מים ומזון. ואף שלרוה"פ נשים פטורות, לכתחילה עדיף שיֵצאו ידי כולם. וראו פנה"ל זמנים יד, י, 11; תורה עם וארץ יא, ח.
נחלקו הפוסקים בשאלה, מה בדיוק חיוב המצווה מהתורה. מהרא"ש משמע שהחובה מהתורה לשמוע את הפרשה מספר תורה כשר, ואילו מהרמב"ן משמע שזו תקנה מדברי חכמים. וכן יש מחלוקת אם צריך מהתורה לקרוא במניין (עי' פנה"ל זמנים יד, 9). לכאורה נראה, שאם חכמים הם שתיקנו לקרוא את הפרשה במניין ומספר תורה, הרי שזה בכלל קביעת הזמן לקרוא בשבת שלפני פורים, וכיוון שתקנת חכמים תלויה בזמן, נשים פטורות ממנה, וגם לדעה שנשים חייבות בזכירת עמלק, יהיו חייבות לזכור בלא ספר תורה. וכ"כ כה"ח תרפה, ל, בשם ספר לימודי ה' וער"ה ב.
לפיכך, לכתחילה טוב לשמוע במניין, ואם לא – מוטב לשמוע מִסֵּפֶר בלא מניין, ואם לא – מוטב שיקראו את הפרשה מחומש. ואמנם יש מהאחרונים שכתבו שאין מוציאים ס"ת עבור נשים (שו"ת קנין תורה ז, נג; הליכות ביתה ט, ח). אולם דבריהם לא מובנים, שהרי מעיקר הדין מותר להוציאו כדי ללמוד בו. וכן נוהגים בכמה קהילות להוציאו עבור קריאת נשים, כמובא במנחת יצחק ט, סח, וחזון עובדיה פורים עמ' י.
מקריאת שאר שלוש הפרשיות שקוראים בחודש אדר – שקלים, פרה והחודש, נשים פטורות, שהן תלויות בזמן. ואמנם לסוברים שפרשת פרה מהתורה, כמובא בשו"ע תרפה, ז, אולי נשים חייבות, שכן מהתורה אין לה זמן קבוע. אבל כתב במ"ב תרפה, טו, שלדעת הרבה אחרונים היא מדרבנן, וקבעו זמנה באדר, ולכן נשים פטורות ממנה.