נשים פטורות ממצוות ספירת העומר, מפני שהיא מצוות עשה שתלויה בזמן. ואם תרצה לקיים את המצווה, יש לה זכות. וכפי שלמדנו (ב, ח), למנהג ספרד לא תברך, ולמנהג אשכנז רשאית לברך.
אלא שגם לפי מנהג אשכנז יש חוששים, שהואיל ואשה אינה מצויה בבית הכנסת בשעת ספירת העומר, ישנו חשש סביר שתשכח לספור יום אחד, ואולי לא תשים לב לכך, ותמשיך לספור אחר כך בברכה. ולפי ההלכה, מי ששכח לספור יום אחד, אינו רשאי להמשיך לספור בברכה, ואם יברך – לדעת רבים ברכתו לבטלה. וכדי שלא להיכנס לחשש הזה, יש אומרים שגם לפי מנהג אשכנז, מוטב שלא יברכו על המצווה (מ”ב תפט, ה). ויש אומרים שעל פי הקבלה, אין לנשים לספור ספירת העומר (רב פעלים ח”א סו”י יב). מנגד יש אומרים שמנהג אשכנז שנשים סופרות (מ”א תפט, א).
לפיכך, מי שיודעת בעצמה שיכולה לספור את כל הספירה, ואם תשכח יום אחד תדע להמשיך בלא ברכה, רשאית לפי מנהג אשכנז לספור בברכה. ובמיוחד מי שנוהגת להתפלל בכל יום תפילת ערבית, או שבני ביתה רגילים להזכיר לה לספור, החשש שתשכח לספור ספירת העומר קטן יותר.
