בכל תכונה לבדה ישנו חסרון. השכל החוקר והמגדיר עלול לאבד את החיוניות הנובעת מתוך ההתקשרות אל המקור האלוהי. כמו כן, מרוב עיסוק בעקרונות וכללים הוא עלול לאבד את המגע עם החיים הממשיים. מנגד, האינטואיציה הרגשית, בבואה לארגן את החיים בעולם, עלולה להיסחף ולטעות, לקלקל את השורה ולסטות מהדין המדויק.
לפיכך, נמסרה עבודת קביעת הכללים והעקרונות לגברים, שנצטוו לעסוק בתורה בהרחבה ובעיון ולקיים את כל מצוות העשה שהזמן גרמן, ומתוך כך הנשים זוכות להמשיך את יסודות התורה לחייהן ולחיי כלל ישראל. כיוצא בזה, הנשים מגלות את ההתקשרות הכללית לאמונה ולחיי התורה הממשיים, ומתוך כך גם הגברים מתקשרים אל האמונה הטבעית ומבינים נכון יותר את הערך של העקרונות הלימודיים.
נמצא ששתי התכונות נצרכות זו לזו, וכאשר מטשטשים את הייחודיות של כל מין, או יוצרים מאבק ועוינות בין המינים, ההפריה ההדדית שבין האיש לאשה נפגעת, ונעשה קשה יותר לבנות חיי משפחה יציבים ושלמים.
לעומת זאת, כאשר מבינים את הערך של כל מין, ומתוך כך האיש והאשה מתחברים באהבה יתירה, לפי הגוון הייחודי שלהם, השכינה שורה ביניהם (סוטה יז, א), האמונה והשמחה מתרבות בעולם, והיסוד השכלי והרגשי מתפתחים ומתאחדים. ועם ישראל על כל משפחותיו הולך ונבנה, ומְסַפֵּר תהילת ה' אחד בעולם.