אשה שרוצה לומר פסוקי דזמרה וברכותיהם, אבל אין לה זמן לומר את כל הפרקים, תוכל לומר את עיקרם, היינו, תפתח בברכת 'ברוך שאמר', תאמר את ששת הפרקים, מ'אשרי' ועד סוף ההללויות, שהם עיקר פסוקי דזמרה, ותחתום בברכת 'ישתבח'. ואם יום אחד תמהר יותר, תוכל לקיים את מנהגה בקיצור, ותאמר 'ברוך שאמר', 'אשרי', שני הפרקים הפותחים ב"הללויה הללו" (תהילים קמח וקנ) ו'ישתבח'. ואם גם לכך לא יהיה לה זמן, תוכל לומר 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח'. אבל אם גם ל'אשרי' אין לה זמן, לא תוכל לומר את ברכות 'ברוך שאמר' ו'ישתבח', מפני שברכות אלו נתקנו על שירי דוד, ולכל הפחות צריך לומר ביניהם את הפרק העיקרי שהוא 'אשרי'.
כל זה כדרך ארעי, אבל אין לומר את הברכות על אמירת 'אשרי' בלבד, כי הברכות נתקנו על עיקר פסוקי דזמרה, שהם ששת הפרקים, וכיוון שאשה אינה חייבת לומר פסוקי דזמרה, אין ראוי שתברך את הברכות בדרך של דיעבד על אמירת מזמור אחד בלבד.
במסגרת חינוכית של בנות, המחנכות רשאיות להחליט שבאופן קבוע הבנות תאמרנה את הברכות עם ששת פרקי ההללויות בלבד, כדי שמצד אחד תאמרנה את פסוקי דזמרה ומצד שני לא יכבידו מדי על התלמידות. אבל אם נראה להן שגם את ששת פרקי ההללויות קשה לתלמידות לומר בכוונה, מוטב שלא יאמרו כלל את פסוקי דזמרה (כמבואר לעיל ח, ג). [5]
[5]. סדר הקדימות הוא: ברכות השחר והתורה, פסוק ראשון של ק"ש ותפילת עמידה, שזהו עיקר תפילתן של נשים. אם יש יותר זמן, מוטב לומר ברכת 'אמת ויציב', שיש בה הזכרת יציאת מצרים, שהיא מצווה מהתורה לגברים, וי"א שגם נשים חייבות בה, ומתוך אמירתה אפשר לסמוך גאולה לתפילה, כמבואר לעיל ח, ג, 4. לאחר מכן בחשיבות – פסוקי דזמרה, והכוונה לברכת 'ברוך שאמר', ששת פרקי ההללויות ו'ישתבח'. אמנם בבירור הלכה או"ח ח"א (זילבר) סי' ע, ובאשי ישראל ז, יח, כתבו לגבי סדרי הקדימה, שאחר שיש לה זמן לומר 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח', תאמר קריאת שמע וברכותיה, ואם יש לה עוד זמן, תאמר את שאר פסוקי דזמרה. אולם קשה, שהרי יש סוברים שחייבות בפסוקי דזמרה, ולכל הדעות הם הכנה לתפילה, ובתפילה נשים חייבות, ועיקר פסוקי דזמרה הם ששת הפרקים שבסוף תהילים, כדברי הרי"ף והרא"ש (ראו פנה"ל תפילה יד, 3, ועי"ש סוף הערה 1, ובהערה 10), ואם כן מדוע שתעדיף ברכות ק"ש שהיא פטורה מהן בודאי ואינן הכנה לתפילה. (גם באבני ישפה טז, 7, השאיר דבריו בצ"ע מחמת זה). לכן נראה שכל ששת פרקי ההללויות קודמים לברכות ק"ש, וכפי שכתבתי לעיל ח, ג, 4. עוד מצאתי בספר הליכות בת ישראל ב, הערה כא, שכתב בשם הרב שיינברג, שנשים צריכות לומר פסוד"ז, ואולי יכולות לדלג ולומר רק 'ברוך שאמר', 'אשרי' ו'ישתבח'. ושוב קשה, שאיך אפשר להורות לדלג באופן קבוע על עיקר פסוקי דזמרה. ואולי מאחר שנמשך אחר המ"ב, שלמד מרע"א שנשים חייבות בפסוד"ז, הורה שבכל אופן תאמר פסוד"ז ואפילו באופן הקצר ביותר, עפ"י תר"י שכתבו (ברכות כג, א), שעיקר תקנת פסוד"ז בשביל 'אשרי'. אולם דעת רוה"פ, שנשים פטורות מפסוד"ז כמבואר בהערה 2, ואם כן מדוע תאמרם בדרך של קיצור. ואם כבר תרצה להדר לאומרם, מן הדין שתאמרם כראוי, היינו ששת הפרקים, שהם פסוקי דזמרה כפי שכתבו הרי"ף והרא"ש (ומן הסתם גם תר"י מודים בזה), ולא תחטוף פרק אחד בלבד. והסכים לדברי הרב רבינוביץ שליט"א. בנוסף, ביחו"ד ג, ג, פסק שאסור לנשים לומר את ברכות פסוד"ז, שהן תלויות בזמן. ואף שאין נוהגים כמותו, כמבואר לעיל ב, 10, אבל מ"מ נכון שלא לברכן כדרך קבע על אמירת פרק אחד בלבד. ואולי גם לגברים אין להורות שיאמרו באופן קבוע את הברכות על 'אשרי' בלבד. אמנם אחר שאמרה את ששת הפרקים שהם עיקר פסוקי דזמרה, יש להקדים ק"ש וברכותיה מפני מעלתם, ואח"כ פרשת התמיד ופסוקי הקטורת, שקודמים במעלתם לשאר פסוקי דזמרה, כמבואר בפנה"ל תפילה יג, א, 2. וכלל סדר העדיפויות נתבאר לעיל ח, ג, 4.