ז – איסור קביעת סעודה בערב שבת

פורסם בקטגוריה פרק ב - הכנות לשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-02-07/

ז,א – מהי סעודה שאסור לקבוע ביום שישי

הזכרתי בהלכה שלושה טעמים לאיסור הסעודה: א) שאם יאכל סעודה גדולה ביום שישי, לא יהיה לו תיאבון לסעודת ליל השבת (שו"ע או"ח רמט, ב). ב) שיש בזה פגיעה בכבוד השבת, שמשווה את כבוד השבת לכבוד ימי החול (פמ"ג). ג) שאם יקבעו סעודה גדולה בערב שבת, יהיו טרודים בה ולא יוכלו להתכונן כיאות לשבת (מ"א בשם ר"ח). ויש לחוש לשלושת הטעמים.[2]

סעודה גדולה שיש בה פגיעה בכבוד השבת, היא סעודה שיש בה ריבוי אנשים יותר מהרגיל, או שיש בה הרבה יותר מאכלים. וכן אם יש בה משקה חריף, הרי היא נעשית חשובה.

בנוסף לכך, כל שיש לחוש שלא יהיה לו תיאבון לסעודת ליל שבת, או שמרוב אריכות הסעודה או מפני שתיית המשקאות המשכרים, לא יוכל להתכונן כראוי לשבת, אסור לקיימה.

ואמנם רבים כתבו שסעודה גדולה היא סעודה שיש בה משקה משכר, וכ"כ הרמב"ם ל, ד: "אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת מפני כבוד השבת". וכ"כ הלבוש רמט, ב, ושועה"ר ח. אולם נראה שאין כוונתם להתיר סעודה גדולה בלא שתייה. אלא שלפי הנהוג אצלם הסימן לסעודה גדולה היא השתייה. אבל כיום שיש סעודות גדולות שאין בהן שתייה משכרת, נראה שגם אותן אסור לקיים בערב שבת. וכן למדנו מלשון הרמב"ם שהסיבה היא משום 'כבוד השבת'. וקיום סעודות אלו ביום שישי פוגע בכבוד השבת.  וגם ריבוי אנשים שאוכלים יחד משום כבוד האירוע משווים לסעודה חשיבות מרובה, ואף היא אסורה בערב שבת. ועיין בהלכות שבת בשבת ב, מג (ע' פט-צא), ולענ"ד דברי השש"כ מב, כו, יותר מכוונים להלכה.

ז,ב – האם מותר לערוך חתונה וסעודה ביום שישי

פסחים מט, א, במשנה: "ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו, ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו. אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו – יחזור ויבער, ואם לאו – מבטלו בלבו". וכן נפסק בשו"ע תמד, ז. הרי שסעודת אירוסין היא מצווה ומקיימים אותה בערב פסח. ודין ערב פסח אינו פחות חמור מדין ערב שבת. וטעם ההיתר לארס (לקדש) בערב פסח וערב שבת, שאם לא יזדרז יש לחוש שמא יקדמנו אחר, וממילא יש מצווה לערוך סעודה. ואפילו בתשעה באב אמרו שמותר לארס אשה שמא יקדמנו אחר, אלא שמחמת הצום אין עושים סעודה (שו"ע תקנא, ב).

וכן לגבי נישואין, אמרו במועד קטן (ח, ב, ט, א): "כל אלו שאמרו אסורין לישא במועד, מותרין לישא ערב הרגל". ומביאור הגמ' שם (ט, א), עולה שאין חשש שיערבו שמחה בשמחה, כי עיקר השמחה ביום הראשון לנישואין, היינו בסעודה שיקיימו בערב החג. וכך למד במ"א רמט, ג.

ומנגד בגיטין לח, ב, מובא ששתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בערב שבת… ושתיהן נעקרו. הרי שאסור לקיים סעודה בערב שבת. ואמרו בירושלמי (ביצה פ"ה ה"ב): "אסור לארס אשה בערב שבת, הדא דאיתמר שלא לעשות סעודת אירוסין, אבל לארס יארס, שמא יקדמנו אחר". והבין בב"י סו"ס רמט, שאסור לעשות סעודת אירוסין בערב שבת. וכ"כ בשו"ע רמט, ב, שאסור לקבוע סעודת אירוסין בערב שבת מפני כבוד השבת.

ובמ"א רמט, ג, שאל על הירושלמי ושו"ע ממה שלמדנו בפסחים, שסעודת אירוסין היא מצווה ומקיימים אותה בערב פסח וממילא גם בערב שבת. ותירץ, שאם אירס לפני יום שישי, אסור לקיים את הסעודה בערב שבת, אבל אם אירס ביום שישי מקיים את הסעודה בו ביום. וכן דעת הגר"א. וכיום שנוהגים לערוך את האירוסין והנישואין יחד, ממילא יערכו אז את הסעודה.

וכבר למדנו שלדעת המ"א שם, גם נישואין מצד עצמם אפשר לערוך ביום שישי, וממילא גם את הסעודה. ונראה שטעם ההיתר לקיים בערב שבת נישואין וממילא סעודה, מפני שמצווה להקדימה כדי לקיים פרייה ורבייה[3]. וכ"כ תו"ש ב. וכ"כ בשועה"ר רמט, ו, אלא שהוסיף בסעיף ז', שמ"מ טוב שלא לאכול בסעודה זו אלא מניין מצומצם לבד מן השייכים לסעודה. ובבא"ח ש"ב לך לך כא, התיר סעודת נישואין, וסיים: "מיהו יזהר שתהא קודם שעה עשירית וכל מה שאפשר לו להקדים יקדים".

ומנגד לדעת הב"ח (רמט, סו"ס ג), רק סעודת ברית ופדיון מותר לערוך בערב שבת, כי זמנם קבוע, אבל סעודת אירוסין ונישואין, שתלויות בקביעת בני אדם, אסור לקבוע בערב שבת. וכיוצא בזה כתב בפרישה ד. וכך משמע משו"ע רמט, ב.

ונראה שכך סובר גם א"ר ד, שכתב שכאשר אפשר לדחות את סעודת האירוסין, אסור לקיימה בערב שבת. ואף שהוא התייחס לסעודת אירוסין, נראה שכך הדין גם לסעודת נישואין (וכך כתב בשמו בכה"ח רמט, י). וכך למד בכה"ח מח"א א, י, וכתב שכך המנהג בירושלים שלא לעשות סעודת אירוסין ונישואין ביום שישי.

ואפשר שיבארו את דברי המשנה בפסחים מט, א, שההולך לסעודת אירוסין בערב פסח הכוונה שהסעודה תתקיים בפועל בליל פסח (וכ"כ בשיירי קרבן על הירושלמי פ"ק דתענית ה"ח), ומזה דחייה לדברי המ"א. ואכן ישנם רבים שלא קיבלו את פירוש המ"א בירושלמי (עיין בחזון עובדיה ע' לג). ויש שפירשו שבערב פסח קל יותר לקיים את סעודת האירוסין, כי ממילא אסור לאכול חמץ משעה רביעית, ומצה אסורה כל היום, ולכן אין חשש שיאכל הרבה, אבל בערב שבת אסור (חק יוסף תמד, י, מאמ"ר ה, ועוד, כמובא שם בחזון עובדיה). ויש שחילקו שהואיל וביו"ט מותר לבשל, אין לחשוש שמא יעסוק בסעודה בערב יו"ט (חתם סופר בחידושיו להל' פסח תמד, ב, תורת חיים סופר רמט, ח). ובאבן העוזר (סי' רמט) ביאר, שהסעודה שהלך אליה בערב פסח היא ארוחה רגילה.

וקשה על הב"ח ודעימיה, ממו"ק ח, ב, שהתירו לשאת אשה בערב הרגל. ואפשר לבאר שדווקא בערב מועד אפשר לישא אשה, שאם ידחו את הנישואין, יצטרכו לדחותם בשבוע, אבל בערב שבת אין צורך לדחות אלא ליום ראשון או שני, ולכן כשאין הכרח, למרות מצוות פרו ורבו, אין לקיים את הסעודה ביום שישי[4].

ומסכם בחזון עובדיה ע' לב-לד, שאסור לעשות סעודת אירוסין או נישואין ביום שישי, אלא אם ירצה, יערוך נישואין בלא סעודה בערב שבת, ויכין את הסעודה לליל שבת. שכך הוא פשט דברי השו"ע, וכן דעת רבים, ומהם: הגהות מעשה רוקח רמט; בני ציון ליכטמן רמט, ה.

ובמ"ב ט' כתב שהעיקר כמ"א, שאם אירס ונשא בערב שבת, יעשה סעודה באותו יום. אולם לכתחילה כתב שטוב ונכון לדחות את הסעודה למחר או ליום אחר.


[2]. שאל הרמב"ן לגיטין לח, ב: "וקשה לי, דהא קי"ל כר' יוסי (פסחים צט, ב) דאמר אוכל והולך עד שתחשך ואפילו להתחיל, וי"ל הני מילי פעם אחת מפני הצורך, אבל לעולם לא משום דכיון דכל יומא ויומא עביד הכי מיחזי כמאן דמזלזל ביקרא דשבתא…". והביא דברים אלו הרשב"א שם: "ויש לומר דהני מילי לצורך שעה אבל לעשות כן תמיד מיחזי כמזלזל בכבוד שבת". וכ"כ הריטב"א שם.
[3]. ובשו"ע אה"ע סד, ג: "יש אומרים שאין נושאין נשים לא בערב שבת ולא באחד בשבת גזירה שמא יבוא לידי חלול שבת בתיקון הסעודה. ויש מתירין. וכן פשט המנהג לישא נשים בערב שבת, והוא שיטרח בסעודת הנשואין שלושה יום קודם הנשואין…"
[4]. יש שכתבו שגם ערוה"ש ח, סובר כב"ח, ולא היא, אלא רק כתב שסעודת אירוסין צריך לדחות כשאפשר, כי אין חיוב לקיים אותה דווקא באותו יום, שכן אין לה ברכה מיוחדת, ורק אם החתן והכלה נוסעים למקום אחר, מותר לקיים את הסעודה ביום שישי. ומשמע שלגבי נישואין, שיש חיוב לקיים את הסעודה באותו יום, אם קיימו את הנישואין שעות רבות לפני שבת, אין לדחות את הסעודה לסעודת ליל שבת. אמנם לפני כן הזכיר את דעת הב"ח שאוסר גם סעודת נישואין. אבל בסיכום התייחס רק לסעודת אירוסין.
פורסם בקטגוריה פרק ב - הכנות לשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן