ח – איסור עשיית מלאכה בערב שבת

פורסם בקטגוריה פרק ב - הכנות לשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/01-02-08/

ח,א – איסור עשיית מלאכה משעת המנחה

כתבתי שעיקר טעם האיסור הוא מכבוד שבת, שאין ראוי לעסוק במלאכה בשעות הסמוכות לשבת. ומתוך כך מובן גם שיש חשש שאם יעסוק במלאכתו יתרשל בהכנות לשבת. ולא רציתי לכתוב שהעיקר הוא כדי שיכינו את צרכי השבת, מפני שמצינו שלסוחרים מותר לעסוק במלאכה עד סמוך לשבת (מ"ב רנא, א), וכן מי שהוא שכיר אצל בעל הבית, רשאי לעבוד עד סמוך לשבת, כל שיהיה לו זמן להכין את השבת בצמצום (מ"ב רנא, ג, באו"ה ד"ה 'ויש'). ואם הטעם שיוכל להכין את צרכי השבת, מדוע מותר להם לעבוד אחר המנחה. אלא שהעיקר הוא שמלאכה שאסורה מהתורה בשבת, אין ראוי לעסוק בה בקביעות סמוך לכניסת השבת. ומעין האיסור שבחול המועד.

ובערוה"ש רנא, ד, תמה מדוע בעלי בתים אינם מבטלים ממלאכתם עד סמוך לשבת, ותירץ שאולי הוא משום דוחק פרנסה, ואולי רק למעסיקים אסור לעבוד אבל לפועלים מותר. ועוד סברה להקל, שהם גומרים מלאכה ישנה ולא מתחילים חדשה. ועוד, שהטעם הוא כדי להכין את השבת, ועתה הנשים מכינות את השבת. ומ"מ סיים שירא אלקים יעשה כתקנת חכמים וטוב לו. ע"כ. וגם בבאו"ה 'ויש' כתב ללמד זכות על הפועלים שחוזרים לביתם סמוך לכניסת השבת, שטעם האיסור כדי שיכינו צרכי שבת, ועתה בני הבית מכינים את השבת.

ח,ב – איסור הליכה יותר מג' פרסאות בערב שבת

סוכה מד, ב: "אמר אייבו משום רבי אלעזר בר צדוק: אל יהלך אדם בערבי שבתות יותר משלש פרסאות. אמר רב כהנא: לא אמרן אלא לביתיה, אבל לאושפיזיה – אמאי דנקיט סמיך. ואיכא דאמרי אמר רב כהנא: לא נצרכא אלא אפילו לביתיה. אמר רב כהנא: בדידי הוה עובדא, ואפילו כסא דהרסנא לא אשכח". ורש"י פירש שהאיסור כאשר אינם יודעים שיבוא. וכ"כ הרמב"ם ל, יא. ולכן כיום שיש טלפונים, אין כמעט מקום לדין זה.

ונזכיר מקצת מפרטי הדין: אם יוצא לדבר מצווה, מותר, שהרי התירו להפליג אפילו כשזה עלול לפגוע בעונג שבת (באו"ה רמט, א, 'אין').

ובכמה דברים נחלקו האחרונים. א) אם לוקח עמו צרכי שבת, לעולת שבת אסור, כי לא פלוג. ולרש"ל, דרישה, א"ר ועוד – מותר (באו"ה רמט, א, 'ויוכל', הלכות שבת בשבת ב, 57). ב) אם רוכב על סוס, לפמ"ג והגר"ז, ירכב כמה שיספיק עד שליש היום. אבל לב"ח, מ"א וא"ר ג, אין צריך להחמיר בזה עד שליש היום בלבד. והטעם, שהחמירו יותר בהולך רגל, שהוא מתייגע ברגליו, וצריך להתאושש לקראת שבת.

וכתב מ"א בשם האגודה, שנוהגים להקל במקומם, כי רגילים להכין לשבת יותר, בשביל אורחים שאולי יבואו. וכ"כ במ"ב רמט, ג, אלא שהוסיף שמ"מ צריך להיזהר שלא יבוא סמוך לחשיכה מפני המכשולים הרבים שיש בזה.

והמטיילים ביום שישי צריכים להיזהר שלא יגיעו עייפים לשבת, שכבר למדנו (להלן ה, ג) שביום שישי צריכים להכין את צרכי השבת, ובכלל זה גם לנוח לקראת שבת, ובוודאי שלא לעשות את השבת שפחה לימות השבוע, שבה משלימים שעות שינה. וכמובן שצריך להיזהר לחזור זמן רב לפני שבת כדי להספיק להכין את כל צרכי השבת כראוי.

פורסם בקטגוריה פרק ב - הכנות לשבת. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן