אחת השאלות העדינות היא, כמה כסף צריך לשלם למוהל? מבחינה עקרונית אין למוהל לבקש תשלום על המילה, מפני שהמילה היא מצווה, ואין לבקש כסף עבור עשיית מצווה. יתר על כן, כתב הרמ"א (יו"ד רסא, א), שאם המוהל דורש שכר עבור הברית, יש לבית הדין לגעור בו, כי אין זה דרכם של זרע אברהם לבקש שכר על עשיית מצווה חשובה שכזאת, אלא להפך, המוהלים הם שצריכים להשתדל שיזכום במצווה. ואם בכל זאת המוהל עומד על דעתו ותובע שכר, בית הדין יכול לכוף את המוהל למול בחינם.
אולם בדורות האחרונים הדין השתנה, וכפי שכתב בעל 'ערוך-השולחן' (יו"ד רסא, ו), שבעיר אחת גדולה היו אנשים מרובים ומוהלים מועטים, והמוהלים סרבו למול, מפני שלא יכלו לערוך בכל יום כמה בריתות ויחד עם זה להמשיך בעבודתם כדי לפרנס את בני משפחתם. לכן תקנו שכל אדם שמלים את בנו, יתן סך מסוים למוהל, כדי שיוכל להמשיך למול את בני ישראל ולפרנס את בני משפחתו.
היום אין תקנה קבועה כמה צריך לשלם למוהל, ויחד עם זה, ברור שאם אדם שעיקר עיסוקו כמוהל לא יקבל תשלום, הוא לא יוכל להמשיך ולמול, מפני שיאלץ לחפש מקור פרנסה אחר. מצב זה יוצר קשיים ואי הבנות. במיוחד אצל יהודים שאינם מכירים את ההלכה המקורית לפיה אסור למוהל לדרוש תשלום, ולכן הם לא מבינים מדוע המוהל לא נוקב במחיר קבוע. נדמה להם שכוונתו לסחוט אותם, וכאשר הם שואלים אם סכום מסוים מספיק, המוהל מהנהן בראשו כמסתפק. וזאת מפני שכאמור, באופן עקרוני, עליו למול בחינם, אולם מצד שני, אם לא ישלמו לו, לא יוכל להמשיך לערוך בריתות מילה. אבל האב שאינו מבין מדוע המוהל לא משיב על הצעתו סבור שכנראה המוהל אינו מרוצה מהסכום המוצע, ומפני חוסר הנעימות, שמא חס וחלילה יחשב כקמצן או כמי שאינו רוכש כבוד למצוות הברית ולעבודתו של המוהל, משלם תשלום גבוה ומוגזם, ולאחר מכן מתרעם על המוהל שסחט אותו. וישנם אחרים שכיוון ששמעו שאין מחיר קבוע, משלמים סכום זעום, ופוטרים בכך את המוהל.
למעשה, מאחר שכיום לא נקבע סכום שעל האבות לשלם למוהלים, העצה הנכונה לסכם מלכתחילה, לפני הברית, את סכום התשלום שישלמו למוהל. ואם המוהל ידרוש סכום שלדעת ההורים גבוה מדי, יוכלו לחפש מוהל אחר. ואם לא ימצאו, סימן הוא שהסכום שהמוהל ביקש אינו גבוה.
ואם לא נעים לדבר על כך, יש להתייחס למוהל כפי שמתייחסים לרופא, ולשלם לו כמו שמקובל לשלם לרופא, ועל כל ביקור נוסף – תשלום נוסף.
