ב – המצווה החשובה ביותר

פורסם בקטגוריה ח - ברית מילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-08-02/

סימן שלם ישנו ב'שולחן-ערוך', שנועד לבאר ולהדגיש שמצוות ברית מילה היא המצווה החשובה שבכל המצוות המעשיות. בדרך כלל סימן ב'שולחן-ערוך' כולל סעיפים רבים, אבל בסימן ר"ס בחלק 'יורה-דעה' ישנו סעיף אחד בלבד, שכולו מוקדש להדגשת מעלתה של המילה. וכך לשונו: "מצוות עשה לאב למול את בנו, וגדולה מצווה זו משאר מצוות עשה".

זו הסיבה שמצווה זו מתקיימת בהידור רב על ידי כל ישראל, ללא הבדל בין הזרמים והתנועות השונות. גם אם היחס הטבעי נחלש אצל כמה מאיתנו כלפי חלק מהמצוות, לגבי ברית המילה ישנה הסכמה כללית, המעידה כמאה עדים, על היחס האמיתי של כל יהודי אל האמונה והתורה. אגב, יש עוד כמה מצוות מרכזיות שלגביהן ישנה הסכמה עקרונית רחבה, כגון, ואהבת לרעך כמוך, כיבוד הורים, יושר, פיקוח נפש, יישוב הארץ, פסח, יום הכיפורים, חנוכה ועוד, עד שמי שמתבונן בכל התורה ותרי"ג מצוותיה במבט רחב ושלם, מוצא שאין קו ברור המפריד בין דתיים לחילוניים, ולמעשה ישנם חילוניים רבים שמקיימים מצוות רבות בהידור, וישנם המוגדרים כדתיים אבל בפועל מקיימים פחות מצוות. בכל אופן מסתבר שמצוות ברית המילה היא המצווה שזוכה להסכמה הרחבה ביותר, באשר היא מבטאת יותר מכל את השתייכותנו לעם ישראל, העם שנבחר כדי לגלות את האידיאלים האלוקיים בעולם.

אך עם כל חשיבותה המרכזית של מצוות המילה, חובה לדעת, שיהודי הוא מי שאימו יהודיה, ואף אם הוא אינו מהול ואין ניכר בו שהוא יהודי, מאחר שנולד לאם יהודיה הוא יהודי. בדורות האחרונים, בעקבות השואה והקומוניזם, ישנם יהודים שנותקו מעם ישראל, ויש טועים לחשוב שאם הם אינם נימולים, הם נחשבים גויים ועליהם להתגייר כדי להצטרף לעם ישראל. אולם האמת שכל מי שאמו יהודיה או שנתגייר על פי ההלכה – הוא יהודי. היהדות מתחילה מהנשמה, מהעובדה שבורא העולם בחר בנו מכל עם, ונפח בנו נשמה המסוגלת לגלות בעולם את הערכים האלוקיים שבתורה ובנשמה של ישראל אין ערלה. ולכן בלשון התורה, גם יהודי ערל נקרא נימול אף שבפועל לא עבר ברית מילה (נדרים לא, ב). מצוות ברית המילה נועדה אם כן לחשוף את המציאות הפנימית הנשמתית של היהודי. וזה שאינו מקיים את המצווה, אינו חושף ומבטא את הנשמה הקדושה והיהודית שלו.

כל זה אמור לגבי מי שנולד לאם יהודיה, שהוא יהודי למרות שאינו מקיים שום מצוות. אבל גוי, החפץ להתקרב לעם ישראל ולהתגייר, וליצור על ידי כך עובדה הלכתית חדשה, שמעתה ואילך יהיה חלק מעם ישראל, חייב לעבור ברית מילה ולקבל על עצמו לשמור את כל המצוות. חכמים מלמדים אותנו, שכל הגויים שבאים להתגייר – שורש נשמתם מישראל (שבת קמו, א), אבל כדי לגלות את השורש הזה, צריך שהגר יקבל על עצמו את קיום כל המצוות. כלומר, מי שנולד יהודי, נשמתו מישראל, ולכן למרות שאינו שומר מצוות, המציאות הנשמתית שלו לא משתנה. אולם, אצל הגר, רק שורש נשמתו מישראל, ולכן רק על ידי ברית מילה וקבלת מצוות בפועל, מתגלה בקרבו הנשמה הישראלית. אמנם דברים אלו לא ניתנים להוכחה, אבל נדמה שהתבוננות רחבה בתולדות עם ישראל, ובאותם הגרים שלא קיבלו על עצמם את מצוות התורה, תסייע להבנת הדברים העמוקים שהזכרנו.

אשה אינה צריכה ברית מילה כדי לגלות את יהדותה, שכן הקשר של האשה אל האמונה והתורה הוא טבעי ואינו נזקק לפעולה חיצונית כדי לגלותו (פנה"ל תפילת נשים ג, ה-ז). לכן גם הזהות היהודית של הילדים נקבעת על פי האשה, שאם האם יהודיה, למרות שהאב גוי, הילד שנולד מהם יהודי. ואם האם גויה, למרות שהאב יהודי, הילד שנולד מהם גוי.

פורסם בקטגוריה ח - ברית מילה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן