מצווה להשתתף בחופה, ולכבד בכך את החתן והכלה, ויש בכך גם כבוד שמיים, שהחתן והכלה מקיימים בחופתם את המצווה להינשא בחופה וקידושין. כדי שעמידתם סביב החופה תכבד את החתונה, הנאספים צריכים לעמוד בשתיקה ולא לפטפט.
שאלה: האם נכון לסדר כסאות לנאספים לכבוד החופה כדי שישבו, או שעדיף שיעמדו ולכן אין לסדר כסאות?
תשובה: כתבו כמה מגדולי האחרונים שהקהל צריך לעמוד בעת החופה, לכבוד החתן והכלה שדומים למלך ומלכה, וכשהם עומדים ראוי לכולם לעמוד. ועוד, שהשכינה שורה בעת החופה, והחתונה היא שמחה כלל ישראלית, ועל כן ראוי לעמוד לכבוד השכינה ולכבוד ישראל. וכך ראוי לנהוג לכתחילה, אמנם למי שקשה, מותר לשבת (באר היטב אה”ע סב, א, בשם כנה”ג; אוצה”פ סב, יח, ח). לפיכך, עדיף שלא לסדר כסאות סביב החופה, אלא רק להכין מספר כסאות לזקנים וחולים שאין להם כוח לעמוד. ומי שיש לו כוח לעמוד בחלק מהזמן, טוב שיעמוד בעת שמברכים את ברכות האירוסין והנישואין.
על פי מנהג יוצאי אשכנז מעמידים את החופה מתחת לרקיע השמים, לסימן ברכה שיהא זרעם של החתן והכלה ככוכבי השמים (רמ”א אה”ע סא, א). ולמנהג יוצאי ספרד עורכים את החופה במקום הנוח והמכובד, ובדרך כלל זה בתוך האולם. כאשר יורד גשם, גם יוצאי אשכנז יכולים לקיים את החופה בתוך האולם כמנהג יוצאי ספרד. ואמנם יש אשכנזים שמדקדקים מאוד בקיום המנהג, וגם כשיורדים גשמים מקיימים את החופה תחת כיפת השמיים. אולם כיוון שבני כל העדות חיים כיום יחד, בשעת הדחק, רשאים יוצאי אשכנז לנהוג כמנהגי יוצאי ספרד, הואיל והכל מכירים בו כאחד.
מנהג ישראל מדורי דורות שהכלות לובשות שמלות לבנות, כדי שלא יהיה הבדל בין העשירות לעניות (עי’ תענית כו, ב). כהמשך לכך, ראוי לחתן ולכלה לנהוג בצניעות כמסורת ישראל, ולהימנע מניסיון ליצור טקס ראוותני, כדי שלא להתגאות. כמו כן ראוי שלא לערוך טקס ייחודי מחשש עין הרע, שכן ממילא החתן והכלה עומדים במרכז תשומת הלב, ואם יתבלטו יותר, יגרמו לכך שיפשפשו במעשיהם ויביאו על עצמם קטרוג. הרי ישנם אנשים שגורלם לא שפר עליהם, יש חתנים וכלות עניים, יש רווקים ורווקות שמשוועים למצוא את זיווגם, יש אלמנים ואלמנות, גרושים וגרושות, ולכן ראוי להם להצטנע ביומם הגדול ולא להבליט את עצמם יתר על המידה.
וכן ראוי לחתן ולכלה שלא יביעו את אהבתם זה לזה בפומבי בעת החופה, שיפה הצניעות לאהבתם שתפרח ותעלה לאורך ימים ושנים. ולא ידברו בעת החופה זה עם זה ולא עם שום אדם, אלא יקשיבו בכוונה גמורה לכל הברכות, ויכוונו ויתפללו שכל הברכות יתקיימו בהם.
