כג – שבעת ימי המשתה

פורסם בקטגוריה ה - החתונה ומנהגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-05-23/

מצווה על החתן והכלה שישמחו שבעה ימים, ולא יעשו מלאכה ולא יעסקו במסחר אלא יאכלו וישתו וישמחו יחד (שו"ע אה"ע סד, א). ודבר זה נתקן על ידי משה רבנו (ירושלמי מו"ק י, ז). כפי הנראה מנהג זה היה קיים בין נכבדי האומות עוד לפני מתן תורה, וכפי שמצינו שאמר לבן הארמי ליעקב אבינו: "מלא שבוע זאת", ומשה רבנו ראה שהוא מנהג נכון שישמח החתן עם הכלה שבעה ימים, ועל כן תיקן זאת לישראל (רמב"ן שם).

נוהגים שהחתן והכלה מתלבשים בבגדים חגיגיים בכל שבעת הימים, ומותר להם לכבס ולגהץ בגדים חגיגיים לצורך שבעת הימים. עוד נוהגים שהחתן או הכלה לא יצאו לבדם לרחוב העיר, משום שהחתן והכלה דומים למלך ומלכה, ואין זה מכבודם להלך ברחוב יחידים. אבל כשהם הולכים יחדיו, לדעת רבים אינם צריכים ליווי. במשך שבעת הימים הללו מברכים שבע ברכות בסעודות שיש בהן מניין.

כשהחתן נמצא בבית הכנסת, הציבור אינו אומר ווידוי ותחנון, כמו בשאר ימי שמחה שאין אומרים בהם ווידוי ותחנון. ובימים שיש בהם קריאה בתורה – מעלים את החתן לתורה.[8]

גם אם לחתן או לכלה אלו נישואין שניים, אם לאחד מבני הזוג אלו נישואין ראשונים, מצווה עליהם לשמוח שבעה ימים, ולברך שבע-ברכות (שו"ע אה"ע סב, ו; סד, ב).

אבל אם הם נישואין שניים של החתן והכלה, אין להם מצווה לשמוח שבעה ימים אלא שלושה ימים בלבד. ואת שבע הברכות מברכים רק בסעודה הראשונה שאחר החתונה, ובתנאי שאותה סעודה תהיה ביום החתונה עצמו, שאם החתונה התקיימה לפני השקיעה יש להקפיד לקיים את הסעודה לפני השקיעה. כיוון שמברכים שבע ברכות ביום הראשון בלבד, המצווה לשמחם אינה אלא ביום הראשון. וביום השני והשלישי עליהם לשמוח בעצמם, ולא יצאו לעבוד.

וכן הדין גם בזוג שהיה נשוי והתגרש וחזרו ונישאו זה לזה בשנית, שמברכים שבע ברכות בסעודה הראשונה שביום החתונה עצמו. ואף שהשמחה שלהם פחותה מסתם נישואין שניים, מצווה עליהם לשמוח שלושה ימים (עי' אוצה"פ סב, כג).


[8]. יש ספק כיצד סופרים את הימים, האם מקצת היום ככולו, ואם החתונה היתה ביום ראשון לפני השקיעה, הרי שבצאת הכוכבים כבר מתחיל היום השני, ועד שקיעת החמה שבצאת השבת אפשר לומר שבע ברכות. או שסופרים מעת לעת, ושבעת הימים נמשכים עד סמוך לשקיעה ביום ראשון הבא. ולעניין שבע ברכות, כיוון שהוא ספק ברכות, אומרים מקצת היום ככולו, ורק עד השקיעה בצאת השבת אומרים שבע ברכות. אבל לעניין וידוי ותחנון הולכים לפי השיטה שהם שבעה ימים תמימים, ואין אומרים וידוי ותחנון ביום ראשון עד סמוך לשקיעת החמה (מ"ב קלא, כו, שארית יוסף ח"ג עמ' קלב).

פורסם בקטגוריה ה - החתונה ומנהגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן