כב – שבת חתן

פורסם בקטגוריה ה - החתונה ומנהגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-05-22/

מנהג אשכנז לקרוא לשבת שלפני החתונה – 'שבת חתן', ולהעלות את החתן לתורה ולערוך לכבודו שמחה, מפני שהברכה של כל השבוע גנוזה ונובעת מהשבת, ולכן כבר בשבת ניכרת שמחת החתונה. וכן נהגו בעבר גם הספרדים (רשב"א במשמרת הבית). אולם כיום אין נוהגים בזה, וכנראה מפני שאין רוצים לקיים שמחה בלא שישתתפו בה החתן והכלה יחד. אולם גם למנהג ספרדים משתדלים להעלות את החתן לתורה.

בשבת שלאחר החתונה נוהגים בכל העדות להעלות את החתן לתורה ולהרבות בשמחת הסעודות, שכן שבת זו היא בשבעת ימי המשתה, ואם כן סעודות שבת זו הופכות להיות גם סעודות 'שבע ברכות'. יוצאי ספרד נוהגים לקרוא לשבת זו 'שבת חתן', על שם העלייה שמעלים את החתן לתורה. ויוצאי אשכנז נוהגים לקרוא לשבת זו 'שבת שבע ברכות'. כי למנהגם 'שבת חתן' היא השבת שלפני החתונה.

המנהג לעלות לתורה בשבת שלפני החתונה בא להורות, שכל העלייה וההתקדמות שיש לחתן בחתונה, באה מכח התורה, ועל כן מתוך העלייה של החתן לתורה בשבת שלפני החתונה הוא ממשיך אל חתונתו. והעלייה לתורה בשבת שלאחר החתונה באה להראות, שבזכות החתונה החתן יכול להמשיך ולהתעלות במעלות הרוחניות, ועל כן מיד לאחר החתונה הוא עולה לתורה. עליית החתן ב'שבת-חתן' דוחה את החיובים של יארצייט, ורק מי שהגיע למצוות באותו היום שווה במדרגתו לחתן. יש שנהגו להעלות את החתן למפטיר, ויש שנהגו לשלישי או אחרון. לכתחילה מעלים לתורה גם את אבי החתן ואת אבי הכלה.

יש נוהגים להוליך את החתן לבית הכנסת לתפילת שחרית בשירים, והוא מנהג יפה, ובמיוחד כאשר החתן ישן בדירה לחוד, שאם לא יבואו ללוותו יש חשש שמחמת העייפות לא יתעורר בזמן לתפילה, ואח"כ יצטרכו להבהילו בחיפזון לבית הכנסת כדי שיספיק לעלות לתורה. ומכל מקום גם כשאין נוהגים להביאו בשירה, טוב שאחד מידידיו ידאג להעירו בזמן לתפילה.

רבים נוהגים להושיב את החתן במקום מכובד סמוך לארון הקודש (מחזור ויטרי). מזמרים לכבוד החתן בעת שהוא עולה לתורה, לאחר עלייתו לתורה רבים נוהגים לזרוק לילדים ממתקים לסימן טוב, ומקור לכך בגמרא, אלא שצריך להקפיד שלא לזרוק דברי מאכל שיימאסו על ידי כך (ברכות נ, ב). במקומות רבים נוהגים שהנשים זורקות את הממתקים.

נוהגים שהמתפללים עם החתן ב'שבת חתן' מברכים את החתן והכלה. ואמרו חכמים (ילקוט שמעוני רות רמז תרח) שיש מזה תועלת גדולה לחתן ולכלה, ובזכות הברכות שבירכו את רות כשנישאה לבועז, ניצל בית דוד מאבדון בימי עתליה המרשעת. ועל כן אמרו חכמים שמצווה גדולה של גמילות חסד לברך את החתן והכלה (פרקי דרבי אליעזר יז, מסכת סופרים יט, יב).

כדי לתת צביון למעמדם של החתן והכלה, וכדי שיברכום, נוהגים אחר התפילה בשבת להגיש כיבוד לנאספים. בעבר היו מקומות, כמו בוורמייזא, שנהגו לעשות את השמחה בליל שבת אחר הסעודה. כיום נוהגים להגיש כיבוד אחר תפילת שחרית. ואפשר אולי להציע, שבחורף יעשו את השמחה בלילה, ובקיץ לאחר תפילת שחרית.

פורסם בקטגוריה ה - החתונה ומנהגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן