ב – סדר החתונה – הקידושין

פורסם בקטגוריה ה - החתונה ומנהגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/11-05-02/

החתונה מורכבת משלושה שלבים: א) אירוסין שנעשים על ידי קידושין. ב) כתובה. ג) נישואין שנעשים על ידי החופה.

תקנו חכמים לקיים את הקידושין לאחר ברכה על כוס יין. ברכת הקידושין נועדה לבטא את משמעות הקידושין, והברכה על היין מבטאת את השמחה שבהתפשטות רעיון קדושת האירוסין מהעולמות הרוחניים העליונים ועד לעולם הגשמי. שכן היין מבטא את השמחה הפשוטה והטבעית שבעולם הזה שלנו. ויש בזה גם תפילה עבור הזוג הטרי, שהערכים הרוחניים של קדושה ונאמנות – ילוו אותם כל ימי חייהם יחד עם הרגשות הטבעיים של האהבה השמחה והששון, שמתבטאים ביין.

הרב מסדר הקידושין נוטל את כוס היין בידו ומברך שתי ברכות: א) "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. ב) בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת. וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִידּוּשִׁין" (הנוסח התימני שונה במקצת).

לאחר סיום הברכה טועמים מהיין בסדר זה: הרב מסדר הקידושין נותן את הכוס לחתן, החתן שותה מעט. לאחר מכן לוקח הרב את הכוס מהחתן ומוסרה לאם הכלה, והיא נותנת אותה לכלה לטעימה. והחתן אינו מוסר בעצמו את הכוס לכלה, משום שעדיין הם נמצאים בשלב האירוסין.[1] לאחר שהחתן והכלה שתו מהכוס, טוב שההורים או אנשים אחרים ישתו את היין שנותר בכוס, ואם השותים לא כיוונו בעת הברכה לשתות מהכוס, יברכו 'הגפן' לפני שתייתם (עי' באוצה"פ לד, יג, ג; נישואין כהלכתם י, מא).

ביסוד ברכת הקידושין מובאות שתי דעות. לדעת הרמב"ם, כשם שלפני הרבה מצוות תקנו חכמים לברך ברכה, כך גם לפני מצוות הקידושין תקנו ברכה (הל' אישות ג, כג). ולדעת הרא"ש, ברכה זו אינה מכלל ברכות המצוות אלא מכלל ברכות השבח וההודאה לה', על שהבדילנו מן העמים וקידש אותנו במצוותיו על ידי שנתן לנו הדרכה אלוקית כיצד לבוא בברית הנישואין (כתובות א, יב).

לאחר סיום ההכנות בברכות ובשתיית היין, מגיעים לקידושין עצמם: הרב מוודא שהטבעת שייכת לחתן ושהעדים הכשרים נמצאים שם ורואים הכל, הוא שואל את הכלה אם היא מוכנה להתקדש ולהושיט את אצבעה, ואז החתן אומר: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" ועונד את הטבעת על אצבע הכלה (לעיל ד, ג-ה).

מרגע זה הכלה מקודשת ומאורסת, כלומר על פי התורה היא נאסרה על כל העולם כדין נערה מאורסת, אבל עדיין אסור להם לחיות ביחד כאיש ואשה מפני שעדיין לא נישאו.

כדי שהחתן והכלה יהיו רשאים לעבור לשלב הנישואין על ידי החופה, החתן צריך לתת לכלה את הכתובה, היינו להתחייב לדאוג לכל צרכיה בנאמנות, ואם חלילה יתגרשו או שהוא ימות לפניה, תקבל פיצוי כסכום הנקוב בכתובה (כמבואר לעיל ד, ו-ח).


[1]. למנהג ספרדים הרב שותה תחילה מהיין שכן הוא בירך על הגפן, ואחריו שותים החתן הכלה, למנהג אשכנזים הרב אינו שותה מהיין, אלא הברכה שהוא מברך על הגפן היא עבור החתן והכלה.

פורסם בקטגוריה ה - החתונה ומנהגיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.

לרכישת הסדרה - לחצו כאן