חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פניני הלכה

יח – הסעודה

מצווה לקיים סעודה חשובה בנישואין, וסעודה זו צריכה להיות גדולה ומשמחת יותר מסעודת יום טוב, וסעודת יום טוב גדולה ומשמחת מסעודת שבת. בסעודת החתונה, בנוסף ללחם, צריך להגיש בשר ויין, שהם משמחים. וגם בשר עוף נחשב משמח, שכן מצינו בתלמוד (כתובות ה, א) שהיו מכינים עוף לחתונה. משפחות שאוהבות ושמחות יותר במאכלים חלביים, רשאיות להכין סעודה חלבית, ובתנאי שהמאכלים יהיו משובחים וטובים במיוחד, כדי לבטא את חשיבות סעודה החתונה שהיא חשובה יותר מכל הסעודות.

תקנו חכמים שיתעסקו בהכנות לסעודה שלושה ימים, משום כבוד בנות ישראל (כתובות ב, א). וזה היה בזמן שבנות משפחת החתן הכינו את הסעודה. אולם כיום ששוכרים קייטרינג, אין צורך שבני המשפחה יטרחו שלושה ימים על הכנתה, אלא די בכך שידאגו שהסעודה תהיה מכובדת. אם החתן אינו רוצה לעשות סעודה כמקובל, יכולה משפחת הכלה לכוף אותו לעשות סעודה כראוי להם לפי כבודו ולפי כבודם (אג"מ יו"ד ב, קיב).

מצווה גדולה לשלוח הזמנות למכרים העניים והגלמודים, לאלמנות וליתומים, ולהפציר בהם לבוא לחתונה. וכך למדנו בתורה, שבכל עת שאדם שמח בהצלחתו, עליו לשתף בשמחתו עניים וגרים. כך בחגים (דברים טז, יד), בהבאת נדרים (דברים יב, יב), מעשר שני (דברים יד, כו), והבאת ביכורים (דברים כו, יא). לפיכך, בשעה שאדם עורך את רשימת מוזמניו, עליו לחשוב תחילה על העניים, האלמנות ומרי הנפש שבין מכריו. אם ישכח להזמין חברים רגילים לא יקרה אסון, אפשר להסביר להם ששכח. אבל אם ישכח את העניים והאלמנות, מחשבות מרות יציפו את ליבם. בהתחלה עוד יקוו, אולי ההזמנה מתעכבת. אולם כשיעברו הימים, מועד השמחה יעבור וההזמנה לא תגיע, יבינו שהם כבר לא נחשבים, וכאבם ויגונם יתעצם, והקטרוג על החתונה יגבר. אותם אסור לשכוח. רק לאחר שישתפום בשמחה, יוכלו לזכות לשמחה אמיתית, שמוסיפה טובה וברכה לעולם.

כדי לקיים את הסעודה בהידור הראוי אין צורך לשקוע בחובות ולהפריז בהוצאות, שכן אפשר לקיים חתונה שמחה במחיר נמוך מהמקובל, ובלבד שיקפידו להגיש בשר ויין המשמח. לפיכך, ראוי לעודד את הציבור לקיים חתונות שמחות וצנועות. כל אדם וכל חוג לפי מצבו, באופן שסעודת החתונה תהיה יותר חשובה ומכובדת מכל שאר הסעודות שהם רגילים לערוך במשך השנה, אבל לא בהפרזה שנועדה להתפאר ולהתגאות.

אנשים עשירים שנוהגים בעשירות, ומוציאים סכומים רבים על מותרות, ראוי שיעשו לילדיהם חתונות יקרות. שכן לא יתכן שעל שאר דברי מותרות יוציאו הון תועפות, ובחתונה יחסכו, עד שסעודת החתונה תהיה פחותה מהסעודות שהם רגילים לקיים בשבתות ובמסעדות. להיפך, חובתם להוציא על חתונות ילדיהם הרבה יותר, כדי להעלות את ערך מצוות הנישואין וקדושתם מעל לכל שאר המותרות וענייני החולין, וישתפו בשמחתם בני תורה ועניים. וזו הצניעות הנדרשת מעשירים, שיעשו זאת לשם שמיים ולא כדי להתפאר בעיני חבריהם בעושרם הרב.

תפריט

פניני הלכה סט 19 ספרים
לרכישת הספרים לחצו כאן
דילוג לתוכן