א – טעם איסור מלאכה ביום טוב

פורסם בקטגוריה פרק ג - כללי המלאכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-03-01/

א,א – שבת תכלית הטוב ויו"ט המשכתו שתלויה בישראל

רבי נתן כתב על פי רבי נחמן מברסלב דברים נפלאים בטעם איסור מלאכה ביו"ט וההבדל שבין שבת ליו"ט, ואצטט תמציתם.

ליקוטי הלכות יו"ט א, א: "… שבת הוא בחינת התכלית שכולו טוב… על כן שבת הוא שביתה לגמרי מכל וכל. אבל יום טוב הוא בחינת המשכה שממשיכין הארה מהביטול מבחינת שבת מבחינת אין סוף אל הישות דהיינו העולם הזה, דהיינו הימים והמדות, למען דעת כל עמי הארץ אפילו בעולם הזה… וזה שאנו קוראין אותו יום טוב… דהיינו שאנו ממשיכין הארה לתוך הימים שיש בהם ימי טוב… ועל כן הימים טובים תלוי עיקר קדושתם בישראל… כמו שאמרו רז"ל שבת קביעא וקיימא, יום טוב ישראל הוא דמקדשי ליה… וזהו שכתוב בשבת תחלה למקראי קודש, כי שבת הוא בחינת תחלה וראשית של כל היום טוב, כי כולם מקבלין קדושתם מבחינת שבת שהוא כולו טוב… כי כל הימים טובים הם לזכר הנסים והתשועות שעשה עמנו השם יתברך… על ידי שנמשך הארה מהתכלית… כי שבת אינו לזכר שום נס שנעשה בזה העולם רק הוא מרמז על סוף העולם יום שכולו שבת כנ"ל… (שם ג) ועל כן ביום יום טוב מותר אוכל נפש, כי מאחר שכל קדושתו תלוי בנפשות ישראל שממשיכין הקדושה לשם, על כן מה שהוא צורך הנפש, דהיינו אוכל נפש, בוודאי אינו ראוי שיאסר, כי הנפש הוא למעלה מהיום טוב, כי משם מקבל הקדושה. אבל כל המלאכות בוודאי אסורין, כי הוא יום טוב, דהיינו ביטול הרע שהוא ביטול כל הל"ט מלאכות שבאים על ידי עץ הדעת טוב ורע. אבל שבת הוא למעלה ואינו תלוי בקדושת ישראל, על כן אסור בו אפילו מה שהוא צורך הנפש…"

א,ב – שבת טוב גמור וביו"ט צריך בירור באוכל נפש

ליקוטי הלכות יו"ט ב, א: "יש שני מיני ימים: ימי טוב וימי רע… (שם ב) בימי החול יש שליטה לימי הרע. ועל כן צריכין אז לעשות כל המלאכות שהם בחינת בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם (בראשית ג, יט). וכל העבודות והמלאכות שישראל עושין בימי החול… הם בחינת תיקונים וברורים כדי ללבן ולברר ולהוציא הטוב והקדושה המלובש שם… ועל כן בשבת ויום טוב שהם בחינת ימי טוב… אסור לעשות שום מלאכה. כי אז נתגלה הטוב בעצמו ואין צריכין לברר. וכשעושין מלאכה כאלו נותנין שליטה עכשיו ח"ו לימי רע… בשבת נתגלה אור האהבה שבדעת שהוא אורייתא… שהוא בחינת עונג שבת, בחינת אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (ישעיהו נח, יד), על ה' דייקא… ועל כן בשבת אסורים כל המלאכות. אבל יום טוב… צריכין איזה עשיות ועובדות… שצריכין לקשר הימים והמדות לבחינת אור האהבה שבדעת שהוא למעלה מהזמן… והם מלאכת אוכל נפש שהתירה תורה ביום טוב, כי צדיק אוכל לשובע נפשו. ואכילת הצדיק היא יקרה מאד מאד… שהצדיק מתענג באכילתו מאור האהבה שבדעת… כי הצדיק הוא מגלה ומוצא אלקותו יתברך בכל הדברים גשמיים ואפילו בלשונות הגוים. ועל ידי זה זוכה לאור האהבה שבדעת… [על] בחינת אכילת שבת… נאמר אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'… מתענגין על ה' כביכול, שעולין ומתענגין מאור האהבה שבדעת… מחמת קדושת שבת בעצמו, כי שבת הוא למעלה מהזמן וכו'. אבל ביום טוב שהוא בזמן… צריכין לעשות עובדות כדי להתקשר לאור האהבה שבדעת לבחינת עונג שבת… כדי לתקן המאכל שיהיה בבחינת אוכל נפש… לזכות על ידו לאור האהבה שבדעת, כמו על ידי עונג שבת… וכמו שבימי החול צריכין לעשות כל המלאכות כדי לברר ולהוציא הטוב מן הרע, כמו כן ביום טוב… צריכין לעשות מלאכת אוכל נפש כדי לתקנו… כי קצירה וטחינה וסחיטה וכו' אסורים אף על פי שהם מלאכת אוכל נפש…. שהם בחינת בירורים ממש… ואין היתר רק אפיה ובישול וכיוצא בזה, שהם באים רק לתקן האוכל ולגלות טעמו…. ולא הותר ביום טוב רק אכילת ישראל… כי כל ישראל הם בחינת צדיקים… ואכילתם הוא בקדושה בחינת צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה)…"

א,ג – הוצאת ניצוצות שנבלעו ע"י הסט"א ועניין המלאכות והפרנסה

 ביו"ט מוציאים הקדושה שהסט"א בלע על ידי תפילה בבחינת דין וזה בחינת מלאכה לצורך אוכל נפש.

ליקוטי הלכות יו"ט ג: "עיקר התפילה היא רחמים ותחנונים, ורחמים תלוי בדעת וכו'. וכשהסטרא אחרא יונקת מן הרחמנות אזי נתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות ונפגם הדעת וכו', ואזי בא מזה תאוות ניאוף ח"ו. כי תלת מוחין הם ג' מחיצות פרוסות בפני תאוה זו. ועל כן כשהדעת נפגם מתגבר תאוה זו ח"ו. ואזי התפילה בבחינת דין… והסטרא אחרא יונקת ממנה, ואזי צריכין בעל כוח גדול שיתפלל תפילה בבחינת דין, ואזי כשהסטרא אחרא רוצה לבלוע זאת התפילה… היא עומדת לו בצווארו, בבחינת בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז (איוב מא, יד) וכו', ועל ידי זה הוא מוכרח ליתן הקאות בחינת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ (איוב כ, טו) , שמקיא ומוציא מעצמו כל הקדושות והדעת והרחמנות והתפילות שבלע, אף גם עצמות חיותו הוא מוכרח להוציא, בבחינת מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל… ועל ידי זה נעשין גרים…

(שם א) וזה בחינת ג' רגלים, כי שלש רגלים הם בחינת ג' תפלות ביום, שנתתקנו כנגד ג' אבות… וכפי התפילה כן הפרנסה… היינו כשזוכין שהתפילה היא בדעת בבחינת רחמים ותחנונים, אזי יש לו פרנסה… בלי עבודות ויגיעות וטרחות שהם בחינת דינים… שכל יגיעות וכבדות של הל"ט מלאכות שצריכין לעשות בימי החול הוא רק מחמת פגם הדעת פגם התפלה… כי אדם הראשון פגם בדעת… (שם ב) ועל כן בשבת שהיא שלימות הדעת, אין שום שליטה להל"ט מלאכות…

(שם ג) … כי בששת ימי החול, שאז שולטין הל"ט מלאכות זוהמת הנחש… קשה מאד להמשיך פרנסה… כי אם על ידי בחינת הבעל כוח שמתפלל תפלה בבחינת דין שהיא עומדת בצווארו של הסטרא אחרא… וזה בחינת קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף… כי עיקר הפרנסה על ידי הגשמים והגשמים הם על ידי רעמים… על ידי התפלה של הבעל כוח… בחינת דין… ועל כן תקנו להזכיר גבורות גשמים בברכת אתה גיבור…

(שם ד) וזה בחינת שלש רגלים, כי בשלש רגלים נמשך ג' מיני מוחין שהם ג' מיני רחמנות ג' תפילות כנ"ל, ואז כשזוכין לרחמים ודעת אין צריכין לשום יגיעה ומלאכה ועבודה שהם בחינת דינים שתלוי בחסרון הדעת כנ"ל… אך אף על פי כן צריכין ביום טוב לעשות מלאכת אוכל נפש, כי כל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים… על ידי המטה עוז… דהיינו התפלה שעל הבעל כוח שהיא בבחינת דין, כי גלות מצרים היה על פגם הדעת פגם הברית כידוע, שלזה צריכין התפלה של הבעל כוח כנ"ל. ועל כן כשבא משה אל פרעה בתחלה הקשה פרעה את לבו יותר והכביד העבודה יותר… (מפני שכאשר) הסטרא אחרא רואה התפילה שהוא בבחינת דין היא רוצה לבלוע אותה ולהתגבר יותר… וכן בכל פעם נתחזק לבו יותר… ואפילו כשיצאו ישראל אמרו מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל (שמות יד, ה)… כי זאת התפלה עומדת להם בצווארם ואז מוכרח הסטרא אחרא ליתן הקאות שזהו בחינת קריעת ים סוף, ואז הוציאו כל הקדושות וכל הדעת וכל ההשפעות שבלעו, ואז הקיאו הכל והחזירו הכל לישראל, שזכו אז לדעת גדול מאד ולרכוש גדול מאד…

(שם ה) וכל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים, ועל כן צריכין ביום טוב שיהיה התפילה קצת בבחינת דין… כי ביום טוב העולם נידון, כמו שאמרו רז"ל בד' פרקים העולם נידון… ועל כן אומרים ביום טוב ומפני חטאינו… (שם ו) וזה בחינת מלאכת אוכל נפש שעושין ביום טוב… כי המלאכה היא בחינת דין, והאכילה היא כפי התפילה… על ידי זה מוציאין כל החיות והקדושה שבלעה הסטרא אחרא מל"ט מלאכות של ימי החול… ועל כן אף על פי שעושין מלאכת אוכל נפש ביום טוב, אף על פי כן אין להסטרא אחרא שום אחיזה במלאכה זו… וזהו אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, לכם דייקא…"

א,ד – שבת תורה ותפילה ויו"ט תורה

ליקוטי הלכות יו"ט ד' (בהל' ר"ח ה, לג ואילך).

"(לג)… כל הימים טובים הם זכר ליציאת מצרים. שאז זכינו לקבל את התורה ע"י משה רבינו ע"ה. כמו שנאמר (שמות ג', יב): בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלוֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה. כי עיקר התכלית הוא תורה ותפילה שבשביל זה נברא כל אדם… ואם היה האדם זוכה לזה בשלימות היה מתבטלים כל היגיעות והטירחות של כל העסקים והמלאכות הכלולים בל"ט מלאכות. כי… הכל נתהוה ע"י חטא אדה"ר שנגזר עליו בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה… בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם (בראשית ג, יז-יט)… שאז פגם בתורה ותפלה… וגם עכשיו כל אדם כפי מה שזוכה לעסוק יותר בתורה ותפלה… דוחה ומבטל מעצמו זוהמת הנחש שהם טירדת הל"ט מלאכות… כשרז"ל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים, ועל כן לעתיד שיעסקו כל ישראל בתורה ותפלה, יתקיים וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם (ישעיהו סא, ה)(לד) כי זה כלל גדול שכל קיום העולם וכל ההשפעות אינם נמשכים כ"א ע"י תורה ותפלה. כי עיקר בריאת העולם היה ע"י התורה… וכשרז"ל באורייתא ברא קוב"ה עלמא… אבל כל החיות וההשפעות הנמשכין ע"י התורה אין נגמר ציורם בשלימות, ואין יורדים לעולם כי אם ע"י התפלה… והעיקר לעשות מהתורה תפילה…

(לה) וזהו בחי' החילוק שבין שבת ליו"ט. שבשבת אסורים כל המלאכות שבעולם, וביו"ט מותר אוכל נפש לבד… כי שבת הוא בחי' גמר התיקון בשלימות… בחינת עלמא דאתי… כי אזי יתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה שהיא בחינת סתרי תורה שהם בחינת תפילה… וע"כ אז מתבטלים כל הל"ט מלאכות לגמרי… אבל ימים טובים הם זכר ליציאת מצרים שאז זכינו לקבל את התורה… ובעת קבלת התורה לא זכינו עדיין לברר ולתקן כ"א בחי' תורה שקיבלנו אז בסיני ע"י משה רבינו, אבל בחי' עליית התפילה בתכלית לא נתברר אז עדיין עד שיבוא משיח… כי משה הוא התורה כנ"ל. ודוד הוא משיח שהוא בחי' התפלה שהוא תיקן ויסד ספר תהילים, שהם חמשה ספרים כנגד חמשה חומשי תורה… ע"כ ביו"ט יש עדיין קצת מלאכות שהם מלאכות אוכל נפש שמותר ביו"ט… כי כל היגיעות והמלאכות הם בשביל הפרנסה. ועיקר הוא האכילה שהיא חיי נפש… וגם כל המלאכות לא נגזרו כ"א בשביל פגם האכילה… שאכל מעץ הדעת… וע"כ בשבת שאז הוא בחי' גמר התיקון בשלימות שיהיה לעתיד בחי' תיקון תורה ותפלה… כל המלאכות בטלים לגמרי… אבל ביו"ט שאז עיקר התיקון הוא רק בבחינת תורה, אבל תיקון התפלה צריכין אנחנו עדיין לעסוק… וע"כ צריכין לומר הלל ביו"ט אבל לא בשבת. כי הלל זה בחינת כלליות תהילים… שהוא בחי' עליית התפלה שעסק דוד…

(לו) וזה שאיתא בכתבים בהחילוקין שבין שבת ליו"ט. שבשבת מקבלין תוספת אור גדול ביותר בתוך לבושין, אבל ביו"ט תוספת האור קטן משבת, אבל הוא בלא לבושין… כי עיקר הלבושין נעשין ונגמרין ע"י תפלה… כי תפלה הוא בחי' אמונה… וע"י אמונה יכולין לקבל כל האורות… שע"י תפלה זוכין לקבל סתרי תורה… וזהו בעצמו בחי' מה שעושין מהתורה תפלה… שיזכה להשיג הנסתר… עיקר מה שצריך לעשות מהתורה תפלה, הוא להתפלל להש"י על התורה והמצוות שעדיין לא זכה להשיגם ולקיימם, שיזכה להשיגם ולקיימם כראוי…

(לז) וזה בחי' קריאת התורה בצבור בכל יום שיש בו תוספת קדושה שהם ר"ח ויו"ט וחוה"מ ויוה"כ ושבת… וע"כ קורין בתורה בשעת התפלה כדי להמשיך התפלה מהתורה… ועיקר שלימות עליית התפלה בתכלית הוא בשבת שהוא קדוש מכל הימים והזמנים… כי אז קורין כל השבעה קרואים שהוא תכלית שלימות קריאת התורה… דוד הוא בחי' שלימות התפלה והוא השביעי מהשבעה רועים… וע"כ אז בשבת הוא ביטול מלאכה לגמרי. אבל ביו"ט וחוה"מ וכו' שאין קורין בו שבעה, על כרחך אין עליית התפלה בשלימות כ"כ רק כפי תוספת הקדושה, שכמו כן הם המספר של הקורין בתורה. וכמו כן זוכים להמשיך קדושת התפלה… ע"כ אין כל המלאכות נתבטלין אז… וזה שאמרו שם הטעם של הקורין בתורה משום ביטול מלאכה, שביום שיש בו איסור עשיית מלאכה ביותר קורין בתורה מספר גברי ביותר… וע"כ צריכין ביו"ט לעשות מלאכת אוכל נפש שהוא כנגד בחי' התפלה שאנו צריכין לבררה ולהעלותה עדיין… אבל בימי החול אז נוגע החסרון גם בהתורה וצריכין יגיעה גדולה לברר ולהעלות הקדושה של בחי' תורה ותפלה. ע"כ אז יש בהם כל הל"ט מלאכות…"

א,ה – הזיקה שבין שבת ליו"ט

מקצת מליקוטי הלכות יו"ט ה, י: "אבל שבת ויום טוב צריכין זה לזה, כי אם לא היו האותות וכו' שעל ידי זה קדושת יום טוב לא היו יודעים משבת כלל. ואם לא היה קדושת שבת לא היה אפשר לגלות אלקותו יתברך ביציאת מצרים, כי עיקר המופתים של יציאת מצרים היה בכח שבת שקביעא וקיימא, שזהו בחינת שבת הגדול שקודם פסח…"

פורסם בקטגוריה פרק ג - כללי המלאכות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן