ח – מאכלים שניתן היה להכין בערב יום טוב

פורסם בקטגוריה פרק ג - כללי המלאכות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
https://ph.yhb.org.il/plus/12-03-08/

ח,א – מאכלים שאפשר להכין בערב יום טוב

לרמב"ן (מלחמות יג, ב מדפי רי"ף), רשב"א (שבת צה, א; ביצה כג, ב), ורא"ש (א, ג), גם מאכלים שאם יבשלו בערב יום טוב יהיו טובים כמו אם יכינו אותם ביו"ט – מותר לבשל ביום טוב.

לעומת זאת, יש סוברים שאסור מדאורייתא לבשל או לאפות מאכלים אלו (סמ"ג לאוין עה, בשם רבי יצחק ברבי שמואל; כך משמע באו"ז הל' פסח רמח, וכ"כ בדעתו בנו מהר"ח או"ז לג; כך נראה מרא"ש בדעת רש"י, אמנם לר"ן בדעת רש"י האיסור מדרבנן).

ורבים סוברים שהאיסור מדרבנן (יראים דש; ריטב"א שבת קלד; מהרי"ל מנהגים יו"ט ו; ראבי"ה ג, תשע; רוקח רצז; מהר"ח או"ז עצמו). בשער הציון תצה, ה, כתב שזו דעת רוב הפוסקים.

בדעת הרמב"ם (א, ה-ח) נחלקו: לפר"ח (תצה, א) אסור מדרבנן. אמנם למאמ"ר (תצה, ג), הרמב"ם מתיר. (והסביר שהרמב"ם הביא את החילוק בין אפשר ללא אפשר כי הוא הקובע איזו מלאכה הותרה, אבל אחרי שהותר לבשל או לאפות, הותר לבשל גם מאכל שאפשר להכין מערב יו"ט).

בשו"ע (תצה, א) לא הזכיר את דעת המחמירים, ובפשטות משמע שהיקל, וכ"כ באו"ה (תצה, א, 'וכן') בדעתו.

אולם הרמ"א הביא את דעת המחמירים להלכה (ובשינוי התיר, כמבואר להלן). וכן דעת כל אחרוני אשכנז להחמיר. ואף מבין הפוסקים הספרדים רבים החמירו, כ"כ שכנה"ג (תצה, הגב"י ד-ו, והוסיף שגם בשו"ע לא פסק לקולא במפורש); פר"ח (תצה, א); ברכ"י (תצה, ב); חזו"ע עמ' ח. אמנם באור לציון (ג, יט, א) התיר לבני ספרד לכתחילה.

ח,ב – היתר להכין אותם בשינוי

כתבו כמה ראשונים, שמותר להכין ביו"ט בשינוי מאכל שאינו מפיג טעמו והיה אפשר להכינו מערב יום טוב (יראים דש; סמ"ג לאוין עה; רוקח רצז; ד"מ תצה, ב, בדעת טור). וכ"כ רמ"א תצה, א: "מיהו אם לא עשאו מערב יום טוב ויש בו צורך יום טוב, מותר לעשותו על ידי שינוי". טעם השינוי, כדי שיהיה "ניכר שהיום הוא יום טוב ולא יבואו לזלזל בו בשאר מלאכות" (לבוש תקד, א; שועה"ר תקד, א).

אמנם יש מחמירים וסוברים שכל מאכל שאינו מפיג טעמו מערב יום טוב, אסור להכין ביום טוב אפילו ע"י שינוי (דרכי משה תצה, ב, בדעת האור זרוע ומהרי"ל; של"ה מס' סוכה נר מצוה, כא). אבל לא פסקו כמותם.

ח,ג – לסוברים שהאיסור מדאורייתא, האם מועיל שינוי

לסמ"ג שסובר שהאיסור מהתורה, מותר להכין על ידי שינוי. וכך נראה משעה"צ תצה, יב, שגם לדעת המחמירים, מותר להכין ביו"ט בשינוי.

לעומת זאת, כתב ביש"ש (ביצה ג, א), שלדעת הסוברים שהאיסור מהתורה, שינוי לא יועיל להתיר. וכן למדנו, שלאור זרוע שמשמע ממנו שהאיסור מהתורה, גם על ידי שינוי אסור לבשל מאכל שאינו מפיג טעמו. וכ"כ במחצית השקל תצה, ב, ושיירי כנה"ג (הגב"י ג).

אמנם למעשה אנו מקילים לסמוך על השינוי, שכן דעת רובם המכריע של הפוסקים שהאיסור הוא מדרבנן.

ואפילו מאכל שטעמו משובח יותר כאשר מכינים אותו מערב יו"ט, אם לא הכין בערב יו"ט, מותר להכין ביו"ט בשינוי. וכ"כ למסקנה במחצית השקל תצה, ב. וכ"כ פמ"ג וגר"א, כמובא בשער הציון תצה, ח.

ח,ד – האם מותר לכתחילה לחכות ליום טוב להכין בשינוי?

כתבו כמה אחרונים שמותר לכתחילה לחכות ליום טוב ולהכין את המאכל בשינוי (מ"א תצה, ג, שכך משמע מסימן תקד; א"ר ח; ח"א פה, ז; באר היטב תצה, ג). ויש שפקפקו בזה (בגדי ישע תצה, ג; באו"ה תצה, א, 'מיהו'). וכתב מ"ב (תצה, י) שאם אין לו שהות מערב יו"ט, בוודאי יכול לסמוך על המקילים. וכ"כ שש"כ (מבוא ג, יב).

ח,ה – שכח או לא היה לו פנאי מערב יו"ט ודין אנוס

כתב שועה"ר תצה, ה: "אפילו שכח ולא עשאה או שהיה טרוד ולא היה לו פנאי לעשותה, מכל מקום כיוון שלא היה אנוס בדבר, אסור לעשותה ביום טוב, אא"כ משנה קצת בעשייתה מדרך החול". וכ"כ ח"א פ, א, ושש"כ (מבוא ג, יב).

במ"ב (תצה, ח) משמע שאם לא היה לו פנאי, מותר אפילו בלא שינוי, וכ"כ מ"ב תק, יח, ובשעה"צ תק, מג. וכן פירש בדעת מ"ב בהל' המועדים ב, 26. אמנם במ"ב תצה, י, משמע שרק אם היה אנוס אינו צריך לשנות. ובשש"כ מבוא ג, הערה כח, כתב שכל מה שהתיר במ"ב הוא על ידי שינוי.

אבל היה אנוס בערב יו"ט לכל הדעות רשאי להכין ביו"ט בלא שינוי, וכמבואר בשועה"ר (תצה, ה), ומ"ב י, והוסיף בשעה"צ שכן מוכח בביצה יד, א.

ח,ו – מה הדין כאשר בערב יו"ט לא ידע מה ירצה לאכול ביום טוב

כתב שש"כ ב, הערה ו, בשם רשז"א, שאם לא היה ברור לו בערב יום טוב מה ברצונו לאכול ביו"ט וכיצד הוא רוצה להכין אותו, מותר להכין ביום טוב בלא שינוי, וכ"כ פס"ת תצה, ד.

אמנם ראיתי שכתב ת"ח בן זמנינו, בבאר חנוך ב, יב, שאם לא החליט לפני יו"ט איזה מאכלים הוא רוצה להכין, אסור להכין מאכלים אלו ביו"ט ללא שינוי. והסביר שדברי רשז"א אמורים רק כשלא ידע איך להכין מאכל מסויים, אבל אם לא החליט איזה מאכל ברצונו להכין, אין לו היתר לבשל ביום טוב בלא שינוי, וזו בדיוק כוונת חז"ל, שאדם יחליט בערב יו"ט איזה תבשיל ברצונו להכין, ואם הוא לא מפיג את טעמו, יכין אותו בערב יו"ט, ואם לא הכין, יכין אותו ביו"ט בשינוי. ע"כ. ונראה שכיוון שלרוה"פ האיסור דרבנן, הרוצה להקל רשאי.

ח,ז – הפסד ממון וטרחה גדולה

כתב רשז"א (שש"כ ב, הערה ו), מה שלא הצריכו הפוסקים לחמם מים מערב יו"ט ולהשאירם על האש, למרות שטעמם אינו פג, מכיוון שיש בכך הוצאות כספיות, והמים הולכים ומתחסרים, ואין קבע לשתייה. וכ"כ בהל' המועדים ב, 22, שאם יש הפסד ממון, יכול לכתחילה להכין את המאכל ביו"ט. והוסיף: "ונראה שהוא הדין אם יצטרך לטרוח ביותר כדי לעשותו בערב יום טוב, כגון שאין לו עכשיו את הכלים או האוכל… ורק על ידי טרחא מרובה יכול לעשות האוכל בערב יו"ט, הרי זה אי אפשר לעשותו מערב יום טוב", וכ"כ פס"ת תצה, ד, והוסיף (הערה 24) שגם כאשר אין לו מקום לאחסון האוכל במקרר הוא נחשב כלא יכול להכין מערב יו"ט.

ח,ח – צורת השינוי

כתב חיי אדם פה, ז, שישנה קצת באופן העשייה, שאם רגיל לעשות על גבי השולחן יעשה על גבי בגד וכיוצא בזה. וכ"כ שעה"צ תצה, ח. וכ"כ שש"כ ב, ב: "והוא שישנה במקצת במלאכתו". וכ"כ קרבן נתנאל (על רא"ש ג, טז, סק"נ) שמה שהצריכו לשנות מעט ולא הרבה, הוא כדי שלא יפגע בהכנת המאכל, שאם לא כן, יפגום בכבוד יו"ט (כתב כן לגבי שינוי 'אגבא דמהולתא', שלדעת רב יוסף לא יעשה כן, כפי שאמר לאשתו "חזי דאנא ריפתא מעליתא בעינא").

ויש לציין שאין כוונת השינוי כאן להפוך את המלאכה לאסורה מדרבנן, כדי שיהיה ספיקא דרבנן, אלא רק להזכיר שהוא יו"ט כדברי הלבוש תקד, א. ואף שיש סוברים שאם לא הכין בערב יו"ט אסור לבשל ביו"ט מדאורייתא, כמבואר לעיל ח, א, לא חששו לדעתם.

ח,ט – מלאכת בורר

כתב בבאו"ה תקי, ב, 'אם רוצה', שלט"ז וחמד משה, גם במלאכת ברירה, מאכל שאינו מפיג את טעמו מערב יו"ט, אסור לברור ביום טוב בלא שינוי. אלא שקשה לכאורה, שבסימן תקי, סתמו השו"ע ורמ"א את דבריהם ולא הצריכו לברור מאכל כזה מערב יו"ט. והסביר שברירה בקנון ותמחוי נחשבת שינוי, וכל שכן אם בורר ביד, וכ"כ בנהר שלום ושולחן עצי שיטים. וכן מוכח במאירי שפירש בדעת בית הלל (במשנה יד, ב), שמותר לברור בקנון ותמחוי, מאכלים שהיה אפשר להכין בערב יו"ט. ולמעשה כתב בבאו"ה שלכתחילה נכון להחמיר לברור מבעוד יום, אבל הנוהג להקל יש לו על מה לסמוך.

לעומת זאת, בשועה"ר תקי, ה, החמיר יותר, שאם היה יכול לברור מערב יום טוב, צריך לברור כדרך שבת, אוכל מתוך פסולת כדי לאכול לאלתר. וכ"כ בשש"כ ד, ג, שנכון לנהוג לכתחילה. ע"כ. אמנם מסברה נראה כדברי באו"ה והאחרונים שהוא נשען עליהם.

פורסם בקטגוריה פרק ג - כללי המלאכות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן