ו,א – חתן תורה וחתן בראשית והתרומות עבור העליות
נהגו לכבד מאוד החתנים, עיין בהערה במועדים לשמחה עמ' תצג-ד, וכן נהגו בבבל בימי הגאונים, וכן מובא במרדכי (גיטין פ"ה סי תג). וכ"כ באור זרוע (ח"ב, הלכות סוכה שכ): "ובתשיעי ספק שמיני אנו עושין שמחת תורה ומסיימין התורה ומתחילין בראשית, וחתני תורה עושין סעודה לכבוד גמר תורה. ובמלכותנו בשושני"א עושים חתני תורה סעודה גמורה ומזמנין מבני הקהל ונותנים להם מאכלים טובים אווזות ותרנגולין".
וכיבדו בחתן תורה ת"ח בלבד, והיו שתקנו שלא למכור החתנים אלא לכבד בהם ת"ח, והיו מקומות שהיו מוכרים החתנים לגבירים. ועיין בבכורי יעקב תרסט, ג, שביאר את הצדדים השונים שבמנהג מכירת החתנים, והבאתי דבריו בהלכה.
יש נוהגים שכל העולים שיכולים לתרום, מקבלים על עצמם בעת העלייה בשמחת תורה לתרום להחזקת בית הכנסת ותלמוד תורה (מ"ב תרסט, ז). וכך נהגו אצלנו כשהיו התורמים מעטים, ועתה שהתורמים התרבו, וגם כל היום לא יספיק כדי לעשות 'מי שבירך' לכל אחד ואחד מהתורמים. הנדבות נתרמות לקראת הימים הנוראים, ובכל יום מהימים הנוראים וכן בשמחת תורה עושים 'מי שבירך' אחד שבו מזכירים את שמות כל התורמים.
