ב – מתן זרע לצורך הפריה או בדיקות

פורסם בקטגוריה פרק ו - קשיים ועקרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

מתן זרע לצורך בדיקה

ב, א – בדיקת כרות שפכה

יבמות עו, א: אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע – פסול (אם נקרי האיש הזה, נקרע ומרחיב הנקב מחמת דוחק הזרע שמתאסף – פסול, רש"י) 1, ואי לאו – כשר… שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף: ילמדנו רבינו, היכי עבדינן? אמר ליה: מייתינן נהמא חמימא דשערי ומנחינן ליה אבי פוקרי ומקרי וחזינן ליה (אבי פוקרי – נקב בית הרעי ומחמת חמימותו הוא נקרי, כך שמעתי, רש"י). אמר אביי: אטו כולי עלמא יעקב אבינו הואי, דכתיב ביה (בראשית מט, ג): כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי – שלא ראה קרי מימיו? אלא אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין (של אשה, והוא מהרהר באשה ונקרי, רש"י). אמר רבא: אטו כולי עלמא ברזילי הגלעדי הוא (שטוף בזימה היה, רש"י)? אלא, מחוורתא כדשנין מעיקרא".

הרי שמותר לגרום להוצאת זרע לצורך קיום מצוות פריה ורביה, וכ"כ ערוך לנר (שם): "תמוה לי, היכי מייתינן ליה לידי עון גדול דהוצאת זרע לבטלה משום בדיקה, ובשלמא לתירוץ ר"י דלעיל (תוס' יבמות לד, ב, 'ולא') דבאקראי בעלמא שרי, אתי שפיר, אבל לתירוץ התוס' קמא קשה, וכבר הפליג להשיג על תירוץ הר"י הרב בית יוסף, מפני שהזוהר החמיר מאוד בעון הוצאת זרע לבטלה ואיך שרינן הכא (עיין הרחבות לפרק ב, יח, ב-ה). ולכאורה יש לומר, כיון דעל פי הדין טעם איסור הוצאת זרע לבטלה משום מצות פריה ורביה הוא, כמו שכתבו התוס' בסנהדרין (נט, ב 'והא'), אם כן כיון שבלא בדיקה אסור לישא אשה כלל משום ספק פצוע דכא ויבטל מפריה ורביה, אם כן מה שבודק עצמו על ידי הוצאת זרע ליכא משום ביטול פריה ורביה, אדרבא עושה לשם פריה ורביה. ואף דיכול לישא גיורת ומשוחררת מספק ואכתי ליכא בטול פריה ורביה בזה, יש לומר דלא שכיחי ליה". 1 ועיין עזר מקודש אה"ע תחילת סימן כה.

מרן הרב קוק (עזרת כהן לב) למד מסוגיה זו שבמקום שיש תועלת וצורך גדול, הוצאת הזרע אינה נחשבת לבטלה: "מדברי הסוגיה מוכח, אע"ג דאיסור גדול הוא להביא עצמו לידי הוצאת זרע לבטלה, מכל מקום כיון שיש תועלת על ידי זה שיהיה מותר לישא בת ישראל, אע"פ שיוכל לישא גיורת, מכל מקום צריך לומר דזה גופא מקרי צורך גדול שיהיה מותר לישא בת ישראל. אם כן נראה ללמוד מזה דהוא הדין לכל צורך גדול מותר כהאי גוונא". ועיין הרחבות לפרק ב, יח, ג; ולפרק ד, א, ט; ב, ה.

ב, ב – האוסרים להוציא זרע לצורך בדיקה

בדור האחרון כתבו כמה פוסקים שאסור להוציא את זרעו לצורך בדיקה, משום שעדיין יש ספק שמא הזוג יכול להוליד, ואף אם ברור שהאיש אינו יכול להוליד עם אשה זו, יתכן שיוכל להוליד עם אשה אחרת. ועוד, שאיסור הוצאת זרע לבטלה חמור מאד. בנוסף לכך, קשה לסמוך על התועלת בבדיקה ועל אמינות הרופאים (דברי מלכיאל ה, קנז; שו"ת מהר"ש ענגיל ו, עה; מהרש"ם ג, רסח; ע"ע ציץ אליעזר ח"ז, מח, א, ז, בבירור דעת הדברי מלכיאל). 1

אמנם רוב רובם של הפוסקים התירו מתן זרע לצורך בדיקה, כמבואר לקמן, משום שאין איסור הוצאת זרע לבטלה כשהזרע ניתן לצורך מצוות פריה ורביה. וכשם שמותר לתת זרע לצורך הזרעה מלאכותית או הפריית מבחנה כך מותר לתת זרע לצורך בדיקה. וכך מקובל להורות.

וביאר הרב שנראה שעיקר מה שאסרו המחמירים להוציא זרעו לצורך בדיקה היה משום שהרפואה בתחום זה היתה בתחילת דרכה, ותועלתן של הבדיקות היתה מוטלת בספק גדול. בנוסף לכך, אמינות הרופאים היתה פחותה בהרבה מהיום. וכך נראה משו"ת מהרש"ם ג, רסח: "והנה הגם שכתבתי בכמה תשובות שאין לסמוך על הרופאים אשר יצוו ליתן להם הזרע להבחין אם ראוי להוליד… והארכתי בזה, וחלילה להקל בעון חמור כזה לסמוך על השערתם על צד ספק". וכך נראה מעוד פוסקים. לפי זה, כיום עם התפתחות הרפואה בתחום זה ובתחומים נוספים, גם פוסקים אלו יסכימו שמותר, ובמיוחד שהבדיקות הפכו להיות מקובלות בכל העולם, והבירורים הוכחו כמוצלחים ומועילים.

ב, ג – המתירים להוציא זרע בגרמא

כתב היש"ש (יבמות ח, טו) שאמנם מותר להוציא זרעו לצורך בדיקה בגרמא, אך פשוט שאסור להוציא בידו. וכ"כ אגרות משה (אה"ע א, ע): "מפורש ביבמות עו, שמותר לגרום להוצאת זרע כדי לדעת אם מותר לו להתחתן עם ישראלית. ומשמע ששמואל ואביי לא חולקים, ומוכח שמותר גם להרהר באשה לצורך זה, וזה לא נחשב זרע לבטלה כיוון שהוא לרפואתו שיוכל להוליד, וקל וחומר במקרה שלא יכול להוליד כלל. אלא שהותר רק גרמא ולא להוציא זרע ביד, ששם יש איסור נוסף של לֹא תִּנְאָף (שמות כ, יג). ולכן שאלו היכי עבדינן, כי אם היה פשוט להתיר גם משמוש ביד לא היו שואלים היכי עבדינן". וכ"כ הרב אלישיב (קובץ תשובות ג, קפט). וכ"כ מרן הרב קוק (עזרת כהן לב), ועיין בהערה. 1

ב, ד – ביאה דרך איברים ותשמיש עם קונדום

כאשר האשה תסייע לבעלה להוציא את זרעו בידיה או על ידי חיבוק, יש מקום לומר שהכל יסכימו להתיר, משום שפעולה זו היא סניף של מצוות עונה, ולא השחתת זרע, וכפי שמצינו שיש ביאה 'דרך איברים' שלחלק מהפוסקים מותרת באקראי (עיין לעיל הרחבות לפרק ב, יח, ח). וכ"כ הרב בספר הערה 2.

וכן עולה מדברי רשז"א (מובא בנשמת אברהם אה"ע כג, ב, 1): "חושבני דלגרום חימום על ידי קירוב בשר עם אשתו ולשפוך הזרע לתוך כוס, לא שייך כלל ללא תנאף, ולענ"ד הרי זה עדיף טפי מלהיות דש מבפנים ולעשות מעשה של הוצאה בקום ועשה ולשפוך הזרע בחוץ".

קל וחומר כאשר האיש משמש עם קונדום, שאז אין גנאי וגם אין השחתה, שכן כל המטרה היא לצורך מצווה, וגם האשה שמחה ונהנית מזה. וכ"כ אג"מ אה"ע א, ע: "אלא שכיוון שרשאי בתשמיש עם אשתו, צריך לעשות על ידי תשמיש ולא על ידי הרהור או אבי פוקרי. ואם ללבוש קונדום טוב לבדיקה – מותר, ואם צריך לזרות מבחוץ גם מותר". וכ"כ גם באה"ע ח"ב טז. ועיין נשמת אברהם אה"ע כג, ב, 1. וכ"כ כמה פוסקים, שגם המחמירים לא להוציא זרע לצורך בדיקה (לעיל ב, ב), יתירו בתשמיש עם קונדום, וכ"כ אחיעזר (ח"ג כד, ד): "ולצאת ידי המחמירים בזה, יעויין בספר שדי חמד ובשו"ת דברי מלכיאל ח"א, נראה דבדרך תשמיש היינו על ידי נרתיק דק שמלבישים על האבר – בודאי שרי". וכ"כ בציץ אליעזר כא, לו, שתשמיש עם קונדום לצורך בדיקת זרע – מותר לכו"ע.

ב, ה – המתירים להוציא זרע בלית ברירה אפילו בידו

בשו"ת אחיעזר (ח"ג, כד, ד) התיר להוציא זרעו אפילו בידו: "על דבר שאלתו אודות אברך אחד, ששהה יותר מעשר שנים ולא זכו להבנות, ועל פי דברי הרופאים נראה שהמניעה מאתו, ואומרים שההכרח לבדוק את הזרע מקודם, ושואל אם רשאי להוציא זרע לבטלה לצורך בדיקת הרופאים, כבר התעוררו המחברים בענין זה ונשאלתי כמה פעמים, והוריתי להתיר". וסמך דבריו על תשובת היעב"ץ (א, מג), ועל דברי התוס' שביאה שלא כדרכה באקראי מותרת, ועל הערוך לנר שאין השחתת זרע כשהמטרה לקיום מצוות פריה ורביה. 1

וכ"כ במשפטי עוזיאל (ח"ב אה"ע מב), שאין איסור השחתת זרע לצורך רפואה או בדיקה: "ולע"ד נראה שמותר אפילו ביד כיון שאינו מנאף, ולא אמרו בגמ' מייתינן נהמא וכו' אלא כדי שיהיה אפשר לראות היטב בשעת פליטה אם הוא מקרי ונקרע, מה שאין כן כשעושה זאת ביד, ואין סברא לחלק בין גרמא לעושה ביד".

וכ"כ ציץ אליעזר (ח"ט, נא, שער א, פרק ב) שבלית ברירה כשאי אפשר להוציא את הזרע על ידי תשמיש עם קונדום, מותר להוציא אפילו ביד. וכ"כ הרב דייכובסקי (תחומין יח, עמ' 163).

וכ"כ הרב בספר (הערה 2), ונימק: "שכן יש סוברים שכל איסור הוצאת זרע לבטלה הוא דרבנן. בנוסף לכך, יש לומר שכאשר הוצאת הזרע היא לצורך קיום מצוות פרו ורבו, גם למחמירים האיסור יהיה דרבנן, ובמחלוקת בדרבנן, הלכה כמיקל. ועוד שסברת המקילים נראית. ועוד שבשעת הדחק וצורך גדול, פוסקים כדעת המקילים. ועוד שיתכן שאם המחמירים היו יודעים שיש סיכוי סביר שעל ידי הבדיקות הללו יוכלו בני הזוג לקיים את מצוות פרו ורבו – היו מקילים, אלא שבעבר הרופאים היו מגששים באפלה בתחום זה, ועבור ספק רחוק לא הקלו להוציא זרע ביד". 1

ב, ו – הקדמת בדיקות האשה

כמה אחרונים כתבו שצריך להקדים את בדיקותיה של האשה לפני בדיקות האיש. וכ"כ ציץ אליעזר ח"ט, נא, שער א, פרק ב. ולכך נטה במנחת יצחק ג, קח.

ובספר הרב חילק: אם הוצאת הזרע מתבצעת בתשמיש עם קונדום או בביאה דרך איברים, "אין צורך להקפיד שהאשה תקדים את בדיקותיה לאיש, אלא שאם הדבר אפשרי בקלות – מוטב". אבל אם בלית ברירה הוצאת הזרע מתבצעת ביד, "בדיקות שהאשה יכולה לעשות – עליה לעשות לפניו, מפני שאצלה אין צד של איסור זרע לבטלה. ורק כאשר מדובר בבדיקה שקשה מאד לאשה או יקרה מאד, יכול האיש לתת זרע לפני כן".

עיין עוד שו"ת הרב הראשי לרב מרדכי אליהו (תשנ-תשנג, סי' מא).

ב, ז – מתן זרע לבדיקה אחרי קיום פריה ורביה

בשו"ת שבט הלוי ח, רנא, כתב שיש להגביל מתן זרע לצורך הזרעה מלאכותית רק לשם קיום מצוות פריה ורביה מדאורייתא: "מכל מקום יראה להגביל הדבר רק למצות פריה ורביה בלבד, ונראה דזה היה דעת כל הגדולים שנשאו ונתנו בנדון זה, ועיין אה"ע סי' א' ס"ח, דאפילו מכירת ספר תורה יש אוסרים משום בערב אל תנח ידך, ואף על פי שאפשר לחלק, מכל מקום כן דעת תורה נוטה".

אמנם בספר (הערה 2) הרב כתב בפשטות שמתן זרע, אפילו לבדיקה, מותרת גם לצורך הולדת ילדים מעבר לחובת פרו ורבו. וכ"כ רשז"א (נשמת אברהם אה"ע כג, ב, 1): "ויתכן דאפילו אם כבר יש לו בן ובת גם כן מותר כדי לקיים מצוות שבת או שאשתו מצטערת הרבה מזה שאין להם עוד בנים". וכך השיב הרב מרדכי אליהו (שו"ת הרב הראשי תשנ-תשנג, מא) לזוג שכבר קיימו מצוות פריה ורביה, שמותר לעשות בדיקת זרע (עיין עוד אנציקלופדיה הלכתית רפואית כרך ו, ערך פוריות ועקרות, עמ' 371).


  1. . ובמאירי פירש שהבדיקה אם זרע יוצא דרך הנקב: "ניקבה העטרה עצמה, אם כשהוא רואה קרי הנקב מתרחב, ויוצא שכבת זרע דרך הנקב – פסול, ואם לאו – כשר, ואם ניקב בכדי יציאת הזרע ונסתם – חזר להכשרו". ועיין רמב"ם הל' איסו"ב טז, ה.
  2. . ובהמשך דבריו תמה למה הרמב"ם והטור לא הביאו בדיקה זו.
  3. . ומה שמבואר ביבמות שמותר להוציא זרע כדי לבדוק כרות שפכה, ביאר דברי מלכיאל שהתירו רק בכהאי גוונא שלא יוכל להתחתן, שלולא כן כל ימיו בהרהורי עבירה, אבל לצורך פריה ורביה לא התירו (וקשה, שמותר לכרות שפכה להתחתן עם גיורת). ומהרש"ם ביאר שגם במקרה של כרות שפכה התירו רק בגרמא, ואם אינו יכול להוליד, אין איסור על השחתת זרעו (ומוכח שגם למהרש"ם מותר להוציא זרע בגרמא לצורך בדיקה).
  4. . הסתפק מרן הרב קוק שמא אסור להוציא זרע לבדיקה לבדוק אם ראוי להוליד אפילו בגרמא. וזאת משום שהוא בחזקת ראוי להוליד והרפואה מוטלת בספק. ועוד, שדרך הרופאים לחפש דרכים קלות מבלי להתחשב באיסור ההלכתי, ואולי יש דרכים נוספות לקיים מצוות פריה ורביה מבלי להוציא זרעו לצורך בדיקה. ע"כ ממרן הרב קוק. אמנם אפשר לומר שכיום גם מרן הרב קוק היה מתיר להוציא זרעו בגרמא, משום שהרפואה הוכחה כמצליחה ומועילה, וצ"ע.
  5. . כתב בית שמואל (כה, ב): "ואם נמצא דם בעד של אשה, ויש ספק אם הדם ממנה או ממנו, נראה לכאורה דמותר לאיש להוציא הזרע כדי לברר אם הדם ממנו הוא, דהא אין איסור לשמש ולהוציא זרע, גם יש להביא ראיה מש"ס פרק הערל דאיתא שם (יבמות עו, א) אם ניקב הגיד בדקינן אם נתרפא ומניחים ביה פוקרא כדי שיוציא זרע, ויש לדחות וצ"ע". ובפשטות התיר להוציא זרעו בידו, עיין אחיעזר הנ"ל ועזרת כהן לב. רבו האחרונים שדנו בדברי הבית שמואל, עיין ציץ אליעזר ח"ט, נא, שער א, פרק ב; מנחת יצחק ג, קח, ועוד רבים.
  6. . בדעת היש"ש שמותר להוציא בגרמא אבל בידו אסור (לעיל ב, ג), כתב רשז"א (מובא בנשמת אברהם אה"ע כג, ב, 1, עמ' רכו): "נלע"ד שאף שהיש"ש כתב בפ"ח מיבמות סי' טו: 'פשיטא שהוא אסור לו להוציא ש"ז ביד, שחייב מיתה', מכל מקום אין כוונתו לאסור לגמרי אף אם אי אפשר בענין אחר, שהרי דקדק וכתב: 'היכי עבדינן דמייתי ליה לידי בדיקה לכתחילה', ומתכוין לומר בכך דלכתחילה צריכים לעשות באופן הקל ביותר, וכדמוכח מהגמ' ששאלו שם אטו כולי עלמא יעקב אבינו, כלומר דמשום כך עדיף טפי על ידי הסתכלות בבגדי צבעונין", עיין שם עוד. אמנם קשה לומר כך לאגרות משה שאסר משום לא תנאף, וצ"ע. ועיין עוד עזרת כהן לב.
פורסם בקטגוריה פרק ו - קשיים ועקרות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לרכישת הסדרה - לחצו כאן